שוטר שמתרגם שירים: פיוט או סיוט?

דיון ראשון במשפט "ההסתה" נגד המשוררת הפלסטינית מהגליל דארין טאטור

(סקירה מלאה יותר של הרדיפות הפוליטיות כנגד דארין טאטור התפרסמה באנגלית ב-Free Haifa)

לפי מיטב הבנתי (המועטה) בשירה – משימתה של המשוררת היא לבחור בקפידה מילים מעטות, להעמיס אותן במטען רגשי כבד, אסוציאציות, כפלי לשון ודו משמעויות, ולשחרר אותן לאוויר העולם, לצוד את תשומת ליבו.

הישיבה הראשונה במשפטה של המשוררת דארין טאטור, המואשמת על ידי "מדינת ישראל" בהסתה, היתה אירוע משפטי מינורי למדי, חלק משגרה יום-יומית של הדיכוי כלפי הפלסטינים בכל רחבי המולדת הכבושה. אולם מבחינה ספרותית ההצגה שהתרחשה (היום, 13 באפריל 2016) באולמה של השופטת עדי במביליה (חדר 27 בבית משפט השלום בנצרת) נסקה לשיאים דרמטיים בשילוב קטעי שירה ופרוזה, תוך פסיפס של סגנונות בין ריאליזם, אבסורד וסוריאליזם. אחרי שישה חודשים של רדיפות, מעצר והתנכלות המשוררת עצמה לא הסתירה חיוכים וסיפוק בראותה את השחקנים החובבים מבצעים פראפרזות סביב בתי השיר.

שוטר חובב ספרות

התביעה פתחה את המערכה בהטלת הקלף החזק שבידה, השיר העומד במרכז כתב האישום. כותרת השיר, "קאוום יא שעבי, קאוומהם", ("התנגד עמי, התנגד להם"), אומרת כמעט הכל. עוד לפני שהביאה הוכחה על מקורו של השיר או את הנוסח המקורי בערבית הציגה התביעה את התרגום העברי באמצעות עד, שוטר שזו לו שנתו ה-30 במשטרת נצרת, אשר עליו הוטל התפקיד לתרגם את השיר לעברית.

נראה שהשוטר עשה את מלאכתו נאמנה כמיטב יכולתו. הוא עמד על דוכן העדים ולא היסס להצביע ביזמתו על טעויות בתרגום שהוא עצמו עשה. שורה שנשמטה פה. אות שהתחלפה באחותה שם. מה אפשר לצפות ממי שלפי עדותו הבנתו בשירה נובעת מלימודי ספרות בבית הספר התיכון ואהבתו לשפה מאז?

את עומק השיר יכולנו להבין, או שלא, מהשורות המעטות אליהן התייחס השוטר בעדותו. חבל שאי אפשר היה להקליט באולם וכל דקויות התרגום ילכו לאיבוד בפרוטוכל שמטבעו אינו יכול להכיל קטעים בערבית.

בשיר נאמר, לדברי השוטר, "אל תחששו מלשונות המרכבה".  המרכבה, לדבריו, מכוון לטנק הידוע בשם זה. הלשונות הן "לשונות האש" אותן פולט הטנק מלועו.

בשורה אחרת מדבר השיר על "נד" (בקמץ). אלו הם קווים מקבילים בערבית, הסביר השוטר. אבל הקווים המקבילים לעולם אינם נפגשים. לכן ה"נד" הוא יריב, אפשר לאמר אף יריב חזק. כאן לא התאפקה חנין זעבי, שנכחה באולם, והעירה כי המילה בערבית הינה "נד" בסגול. השופטת העירה לה וסיכלה את ההפרעה.

במקום אחר הסביר השוטר כי השיר מדבר על "ג'זוואת" שלא יפחתו. ה"ג'זוואת", כך הסביר, הוא מנהגם של השבטים הערבים, קודם לימי האיסלאם, לתקוף את שכניהם, לקחת את רכושם ולשעבד את נשותיהם וילדיהם.

החוויה היתה אחד מרגעי השיא של עולם השירה. הקהל הקטן באולם בית המשפט היה מחושמל, מתפתל בין התדהמה והצחוק הכבוש. אולם בסופו של הדיון הספרותי נשארנו עם טעם רע.

"מדינת ישראל", בבואה לשלול את חרותה של המשוררת, לא מצאה לנכון לטרוח אפילו על תרגום מקצועי של השיר שבמרכז כתב האישום. ובשיר עצמו, גם בתרגומו של השוטר, אין ולו שמץ של עילה ממשית למעצר. הסיבה היחידה שאיפשרה את מעצרה של דארין ועדיין מאפשרת את המשך מעצר הבית שלה ואת התנהלות המשפט כנגדה הינה היותה ערביה פלסטינית בלב הדמוקרטיה היהודית.

קצת פרוזה

עד אחר, "ראמי", היה הראשון שחקר את דארין בתחנת המשטרה בנצרת בבוקר שלאחר מעצרה. לפי הרישומים שערך הוא ביקש והיא הרשתה לו להיכנס לדפי הפיסבוק שלה דרך הטלפון הנייד שהוחרם ממנה. לא, לא היה לו צו חיפוש והוא לא אמר לה שזכותה להתנגד לחיפוש בטלפון. הוא אף הציג לבית המשפט צילומים שערך מדפי הפייסבוק. וכמובן, גם הוא תרגם לטובת בית המשפט את הממצאים.

בין הצילומים הוא טרח לצטט סטאטוס אחד מדף הפייסבוק. נאמר שם: "אסראא עבד נורתה על ידי חיילי הכיבוש בעפולה. מצבה התייצב. השבח לאל על בריאותה".

נראה כי מי שלא מאחל למותה של אזרחית פלסטינית שנורתה על לא עוול בכפה על ידי חיילי הכיבוש חותר תחת אושיותיה של המדינה הציונית.

בחקירה במשטרה הוא האשים את דארין בכתיבת סטאטוס אחר, לוחמני יותר. הוא לא ראה את הסטטוס הזה. לדבריו ההאשמה התבססה על "מידעים". מידע מודיעיני סודי זה אינו חלק מחומר החקירה שנמסר לסנגור או שיוצג בפני בית המשפט. כלאמר, מישהו אמר שמישהיא כתבה משהו בדף הפייסבוק שלה. מכאן כבר התגלגל כדור השלג הבטחוני ורמס תחתיו את דארין.

דראמה לילית

"קאסם", שוטר מבוגר בעל מראה פנים רציני ועצוב, ניצב בפני בית המשפט ותיאר בקול שקט את הדראמה שהתרחשה עם הגעת המידע המודיעיני בדבר הסטטוסים והשירים אותם מפרסמת דארין למשטרת נצרת. שלוש ניידות לפחות פשטו באישון ליל על ביתה של דארין בו היא מתגוררת עם הוריה בכפר ריינה. "קאסם" עצמו היה בניידת אחת עם הקצין התורן "זילברשטיין" ועם קצין המודיעין. ברכב אחר היה כוח אבטחה מיוחד של משמר הגבול שהקיף את הבית והשתתף בפריצה הנועזת. "קאסם" אינו יודע כמה מהם פרצו לבית והעירו את הדיירים בסביבות השעה 4 לפנות בוקר. שעת המעצר הרשומה היא 04:20 ועל דו"ח המעצר חתום השוטר "קאסם".

"קאסם" אינו בורח מאחריות. הוא אומר "החלטנו" לעצור את דארין.

לא, לא היה ברשותם צו מעצר. מה היתה עילת המעצר? היה מידע מודיעיני. "קאסם" לא ראה את המידע, אבל "זילברשטיין" וקצין המודיעין אמרו לו. "זילברשטיין" לא חתום על הצו ולא מילא דו"ח פעולה.

הסנגור, עו"ד עבד פאהום, מנסה להסביר ל"קאסם" את החוק בדבר העילות המצדיקות מעצר ללא צו. צריכה להיות סיבה מוחשית, עברה שזה עתה התבצעה או עומדת להתרחש. הוא טוען שהמעצר אינו חוקי. "קאסם" לא מבין מה יכול לא בסדר. הרי "זילברשטיין" אמר… אז "החלטנו".

לבסוף השופטת מחלצת את "קאסם" מהתקפות הסנגור, "את זה תוכל לטעון בסיכומים".

תובעת אמביציונית

לקראת השעה שתיים מבקש הסנגור לצאת מוקדם מסיבות אישיות. התובעת מתנגדת. הדיון אמור להימשך עד ארבע והוזמנו עדים רבים שעדיין מחכים.

הסנגור מתקרב לשופטת ומשתף אותה בנסיבותיו-סודותיו. השופטת מחייכת ומאשרת להפסיק את הישיבה.

התובעת "מוותרת" אך רוצה לקבל תמורה בהתאם לגדלות נפשה. היא מסבירה כי כעת הסנגור הוא האשם באם יחול עיכוב במשפט, ולכן דארין לא תוכל לנצל את התמשכות המשפט ולבקש הקלה בתנאי מעצרה הקשים: מעצר בית מלא עם אזיק ושני שומרים בבית אחיה בתל-אביב (בשל הצורך להרחיק אותה שלא תסכן את תושבי נצרת והאזור) תוך איסור על כל בני הבית להשתמש באינטרנט.

זוהי רק חוליה נוספת בשלשלת ההתנכלויות לדארין, לאחר שהתביעה עשתה ככל יכולתה להאריך את מעצרה (יותר משלושה חודשים עד לשחרור למעצר בית) ולהקשות על תנאי מעצר הבית. במשך חודשים התביעה עירערה על כל החלטה של בית משפט השלום שהקלה מעט על דארין.

יש מה לעשות

העובדה שמשוררת נעצרה ונשפטת בתנאים כאלו על האשמות חסרות יסוד אינה רק תוצאה של גזענות המערכת (המשטרה, התביעה, מערכת המשפט) אלא גם של אדישות דעת הקהל.

איפה המשוררים והסופרים שיגנו על חופש הביטוי?

נושא אחד לפחות שבו כולנו יכולים לתרום עלה במהלך ישיבת המשפט היום. בהקדמה לדיון העלה הסנגור כאחד מקווי ההגנה האפשריים את הטענה לאפליה באכיפה. לפי קו הגנה זה הרדיפות כלפי המשוררת דארין טאטור הינן חסרות כל פרופורציה אם משווים את פירסומיה לפרסומים אחרים בפייסבוק שכלפיהם המשטרה לא פעלה ואינה מתכוונת לפעול.

כל נושא האפליה באכיפה הינו, מטבעו, נושא ציבורי ולא פרטי. הוא מחייב איסוף חומר והוקעה של ההסתה והגזענות נגד הציבור הערבי. הוא נוגע לכל היחס הקולוניאליסטי הגזעני של מערכת אכיפת החוק כלפי הציבור הערבי. התגייסותנו להגנה על דארין טאטור היא הזדמנות לחשוף ולהאבק בהתנהלות הגזענית הפוגעת בכולנו.

* * *

נספח היסטורי: ידיעות שהתפרסמו בדף הפייסבוק "נעצור את מתווה פראוור"

 

17.12.2015

דארין טאטור – עצורה בשל שיר זה חדשיים ושבוע (מאז ה-11.10.15) ותמשיך להיות עצורה עד תום ההליכים המשפטיים
בית המשפט המחוזי בנצרת החליט לקבל את ערעור המדינה על החלטת בית המשפט השלום לשחרר את המשוררת דארין טאטור למעצר בית בבית אביה. דארין טאטור נעצרה ב-11.10.15 בשל פרסום שיר ביוטיוב שכותרתו "התקומם עמי, התקומם כנגדם" אותו הקריאה על רקע סרטון של הפגנות נגד הכיבוש בגדה. הוגש כנגדה כתב אישום באשמת "הסתה לאלימות ולטרור". (בכתב האישום מתואר סרטון ההפגנות במילים "סרטון של פיגועים").

ב-2.12.2015 בית משפט השלום הסכים לשחררה למעצר בהשגחה 24 שעות. המדינה התנתה את הסכמתה בכך שדארין תורחק מנצרת (כי, כידוע, היוטיוב של נצרת שונה מאוד מהיוטיוב של חיפה), ובמאמץ רב הצליחו למצוא קרובה מבוגרת המתגוררת בכפר ג'ש. בחקירת התאמתה למשגיחה הסבירה הקרובה כי בביתה אין מחשב ואינטרנט, והיא לא יודעת מה זה לפרסם שיר ביוטיוב. לפיכך החליט בית המשפט כי איננה מתאימה להיות המשגיחה (שמא יתחמק לו היוטיוב של נצרת לביתה שבג'ש והיא לא תבחין בו ולא תוכל לגרש אותה בצעקות "קישטא יוטיוב רע!"). אחרי שבועות מעצר נוספים, בדקו קציני המבחן את בית המשפחה (בנצרת) וקבעו כי יש בו את כל התנאים לפיקוח במסגרת מעצר הבית. המדינה ערערה, בית המשפט המחוזי בנצרת קיבל את הערעור, דארין טאטור תשאר במעצר עד תום ההליכים.

12.1.2016

בית משפט השלום בנצרת דחה את שחרורה של המשוררת דארין טאטור מהכלא והעברתה למעצר בית + אזיק אלקטרוני + איסור גלישה באינטרנט עד תום ההליכים, וזאת מאחר והפרקליטות הודיעה כי הם מתכוונים לערער על החלטת השחרור ולדרוש את המשך מעצרה.

דארין טאטור מנצרת נעצרה ב-11.10.15 בעקבות פרסום שירה "התקומם עמי, התקומם כנגדם" המלווה בסרטונים מהפגנות בגדה ביוטיוב.

13.1.2016

בית המשפט המחוזי בנצרת דחה את הערעור של מדינת ישראל על המשך מאסרה, וקבע כי יש לשחררה למעצר בית אצל קרובי משפחה בישוב מרוחק + אזיק אלקטרוני + ניתוק האינטרנט בבית בו תשתכן. אך המדינה בקשה לדחות את שחרורה על מנת לערער על החלטת בית המשפט המחוזי לעליון.

דארין טאטור – אשר עצורה מאז ה-11.10.2015 באשמת "הסתה" בעקבות פרסום שיר בשם "התקומם עמי התקומם כנגדם" על רקע פוטאג' של הפגנות בגדה ביוטיוב – מוחזקת ביחד עם עוד 23 עצורות עד תום ההליכים/עצורות מנהליות ב-2 חדרים בכלא דמון, אשר הוכרז כבר בשנת 2002 כמתקן שאינו מתאים לאחזקת בני אדם.
העצורות מתלוננות על תנאי מעצר קשים – תא שרותים/מקלחת אחד למעל 10 עצורות. בגלל התנאים הפיזיים הקשים אין אפשרות להשתמש במכשירי חשמל (תנורים) בתאים. כמו כן אין להן מספיק שמיכות/בגדים חמים והן סובלות מהקור בחורף.

14.1.2016

ב-13.1.2016, לקראת חצות הליל, הודיעה מדינת ישראל כי אינה מתכוונת לערער לעליון על החלטת בית המשפט לשחרר את המשוררת דארין טאטור למעצר בית מלא מחוץ לישוב מגוריה + אזיק אלקטרוני + הרחקה מאינטרנט (לצורך כך נותק ביתם של הקרובים אצלם היא מתגוררת מהאינטרנט).

וכך אחרי יותר מ-3 חדשי מאסר – החודש האחרון ביניהם בבית הכלא דמון אשר אינו מתאים למגורי אדם – שוחררה דארין בתנאים מגבילים דרקוניים.

ברוך מתיר אסירים דארין (גם אם זאת התרה חלקית ביותר).

(הערה: תאריך המעצר תוקן בכל הידיעות מ-10.10 ל-11.10)

חופש לכל אסירי החופש!