ישראל במלחמה – יום בבית המשפט בחיפה

"לָכֵן, הַמַּשְׂכִּיל בָּעֵת הַהִיא-יִדֹּם, כִּי עֵת רָעָה הִיא" (ספר עמוס, פרק ה, פסוק י"ג)

כמה מחברי שפרסמו בימים רעים אלו על דפי הפייסבוק שלהם פסוקים מהקוראן מצאו את עצמם מאחורי סורג ובריח, לכן חשבתי שאולי, במדינת היהודים, פרסום פסוק מהתנ"ך בטוח יותר.

(This post is also available in English.)

לפרסם את מה שאני באמת חושב כמובן שאינני יכול. פעם אחרונה שנשאתי שלט שקורא ל"הפסקת אש עכשיו", או, למעשה, לא נשאתי את השלט אלא החזקתי אותו מקופל בין רגלי, הותקפתי על ידי שוטרים רבים וביליתי את הלילה בחדרי המעצר במשטרת חיפה… בימים קודמים, בהפגנת נשים בשחור ובמשמרת למען חילופי שבויים במרכז הכרמל, שלטים מתונים אף יותר נקרעו מידיי על ידי שוטרים. לבסוף אף חברי שוחרי השלום התחננו שאפסיק עם ה"פרובוקציות".

אז הפסקתי, לפחות בינתיים.

בינתיים, למי שמודאג מהמצב, אינני פרשן צבאי או מדיני, אך בתוך עמי אני יושב, ואני יכול לדווח מכאן שהחזית הפנימית איתנה מתמיד, ומדינת ישראל מתפקדת במיטבה.

הייתי היום בבית המשפט בחיפה, לשאול בשלומו של ידיד העצור כבר שבועיים באשמת פרסום בית משיר בפיסבוק. התביעה הגישה כתב אישום באשמת "תמיכה בטרור" וביקשה את הארכת מעצרו עד תום ההליכים. הדיון נדחה עד שההגנה תלמד את התיק. הבחור, כפי שמקובל בימים אלו, לא הובא לבית המשפט. בפרוטוכול הדיון טרחה השופטת לציין:

"בשים לב לחוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות, אסירים וכלואים במצב החירום, הדיון מתקדם בהיעדר החשוד בווידאו כשהוא נמצא בבית המעצר החשוד מזדהה בוידאו בפני השופט בקול רם ואומר את שמו ותעודת הזהות, והשופטת מסבירה לחשוד שהדיון מתקיים בוידאו לאור הכרזה על הגבלה חלקית בדבר השתתפות העצורים בדיונים." (שיבושי המינים, הפיסוק והשפה בפרוטוכל המקורי). אכן הדיון התקיים "בהיעדר החשוד בוידאו" – כלאמר, היה וידאו, אך לא ראינו את החבר העצור.

לפני הדיון בענייננו, הספקנו לראות את הצדק הישראלי בפעולה בשלושה דיונים קודמים בהארכות מעצר. ראשית הובא חשוד בירי, והוא שוחרר למעצר בית לימים ספורים עם הרחקה של 150 מטר מבית הקורבן ואיסור לדבר עם הקורבן. אחריו הובא חשוד בדקירה וגם הוא שוחרר אחרי דיון קצר בתנאים דומים. שניהם הובאו אישית לבית המשפט. למותר לציין כי הקורבנות (כמו גם החשודים בתקיפה) בשני המקרים היו ערבים.

לאחר מכן התפנה בית המשפט לעניין חשוב יותר שעניינו בהבטחת שלום הציבור בימים קשים אלו. החשוד, אב למשפחה, בן 43, ללא עבר פלילי, נראה בשידור וידאו מבית המעצר. במהלך הדיון למדנו שהחשוד, תושב הגדה המערבית, היה בעל אישור שהייה ועבודה בתוך שטחי הקו הירוק מזה כארבע שנים – כלאמר עבר את כל הבדיקות האפשריות של השב"כ הכי אכזרי בעולם ולא נמצא בו רבב. אולם, כך למדנו, בשל המצב בוטלו כל אישורי השהייה והעבודה ובכך הפך החשוד, בהנף מקלדת, לעבריין שבעצם קיומו מסכן את בטחון מדינת ישראל והציבור היהודי החי בה בשקט ובשלווה.

עורך הדין של החשוד ניסה לקצר את הדיון באומרו "אז תגרשו אותו". השופטת, מצידה, ניסתה לקצר את הדיון לשיטתה, והבהירה כבר בתחילת הדיון ולפני שתשמע כל טענה: "שיהיה ברור, אני לא משחררת אותו."

טוען המעצרים המשטרתי הדגיש כי עבירתו של החשוד אינה מסתכמת רק בשהייה בלתי חוקית, אלא גם בהפרת תנאי אשרת השהייה שהיתה ברשותו. כיוון שהחשוד לא הואשם בשום עבירה נוספת, ברור כי החריגה מתנאי הרישיון לא כרוכה בפעילות עבריינית בפני עצמה. השוטר לא היה מוכן לפרט במה הופרו תנאי הרישיון, אך כשהסנגור העלה השערה שהחשוד הורשה לעבוד בחקלאות אך במקום זה עסק בהרכבת קירות גבס, רחמנא ליצלן, הוא לא הכחיש, רק חזר על כך שזו הפרת תנאי השהייה והחשוד נחקר גם על כך.

הסנגור חזר והדגיש כי איש לא הודיע לחשוד כי אשרת השהייה שלו בוטלה, ולכן, גם אם היה "שוהה בלתי חוקי" באופן פורמלי, הרי שהוא נקלע למצב זה ללא ידיעתו. הוא הדגיש שמשרדי המתפ"ש פתוחים ומתפקדים, הם שהנפיקו את האישורים והיה ביכולתם להתקשר לבעלי האישורים שהנפיקו ולהודיע על ביטולם. הוא אף סיפר שטרח ובדק באתר הפומבי של המתפ"ש ושאף שם לא מצא כל הודעה על ביטול אישורי השהייה.

השופטת, שבפניה הונח חומר החקירה (שלא נמסר לסניגור), טרחה לענות לסנגור ולטעון כי החשוד הודה בחקירתו כי היו אנשים – אם כי "לא שום גורם רשמי" – שייעצו לו לעזוב את השטח. הטוען המשטרתי, כדרך "צדיקים שמלאכתם נעשית על ידי אחרים", לא טרח לענות, בעוד השופטת עושה את מלאכתו.

המשטרה, למרות חומרת התיק, ביקשה רק יומיים להשלמת החקירה. השופטת ציינה כי החשוד, בשל המצב הבטחוני, מהווה סכנה לשלום הציבור בעצם קיומו ונוכחותו ביננו. לבסוף האריכה השופטת את מעצרו ביום אחד.

כשיצאנו מבית המשפט פגשנו עורך דין ממהר לעמל יומו. הוא סיפר בגאווה שגם הוא הגן על בחור שנאשם בפרסומים בפייסבוק, אך הצליח לשכנע את בית המשפט לשחרר אותו. לדבריו לקוחו הוחזק עם עצורים בטחוניים בכלא מגידו. לאחר שהגיעה הוראת השחרור הסוהרים במקום לקחו אותו לחדר נפרד והפליאו בו את מכותיהם. לא ינום ולא יישן שומר ישראל.

מתוך ויקיפדיה:

בספר עמוס, פרק ה', נושא הנביא קינה על בית ישראל, שאינם הולכים בדרכי ה', מעוותים משפט צדק, תומכים בחזק, אך רומסים ובוזזים את החלש, בזים לדברי הנביא והמוכיח, ושוכחים את גדולתו ועוצמתו של האל. על כן, יעניש אלוהים אותם באופן אישי, כך שלא יוכלו ליהנות מהעושר והרווחה שצברו בדרכים מושחתות. הנביא מסכם קטע זה של הנבואה בביטוי הנדון: "לָכֵן, הַמַּשְׂכִּיל בָּעֵת הַהִיא-יִדֹּם, כִּי עֵת רָעָה הִיא."