Skip to content

השקט הורג: ישוחרר מוחמד אלקיק!

AlQiq_says_I_Continue

ביום חמישי, ה-4.2, היום ה-72 לשביתת הרעב של העיתונאי הפלסטיני מוחמד אלקיק נגד מעצרו המנהלי, חראק חיפה ארגן הפגנה למען שחרורו. כשעתיים לפני ההפגנה היגיעה ידיעה כי בית המשפט הישראלי לאי-צדק החליט "להקפיא" את מעצרו המנהלי של אלקיק בשל מצבו הבריאותי. מיד התחילו להגיע טלפונים: "האם ההפגנה מבוטלת?" לא, השבנו, מבלי שיכולנו להתייעץ במוחמד או במי מטעמו. שביתת הרעב היא לביטול המעצר המנהלי ולא "להקפאתו". כבר ראינו במקרה של מוחמד עלאן, שמעצרו המנהלי

Helak_Haifa_Demo

הפגנת חראק חיפה, חמישי 4.2: ישוחרר מחמד אלקיק!

"הוקפא" לאחר יותר מ-60 ימי שביתת רעב, כי משהשתפר מצבו הבריאותי חודש המעצר המנהלי.

 

התוצאה החיובית היחידה מהקפאת המעצר המנהלי היא שמוחמד אינו כבול יותר למיטה ושניתן לבקר אותו. כלאמר, לא כולם. משפחתו כלואה עדיין מאחורי גדרות "האוטונומיה הפלסטינית" בגדה ואינה מקבל רשות לבוא לבקרו למרות מה שאמר לכאורה בית המשפט. רבים מהפעילים הפוליטים ובעלי המצפון מקרב הציבור הפלסטיני בתוך הקו הירוק ניצלו את ההזדמנות כדי לבקר את מוחמד אלקיק מאז יום חמישי. כאשר נכנסתי לחדרו היום (שבת, ה-6.2) מצאתי אותו חלש מכדי לדבר. בתנועת יד ובעווית פניו הוא הודה למבקרים.
בביקורים אלו צולם אלקיק כאשר הוא נושא את השלט: "ממשיך בשביתה"!

הסכנה היא שהקפאת המעצר המנהלי תחליש את המאבק לשחרור של אלקיק, ובכך היא מגבירה באופן מיידי את הסכנה לחייו. אפילו ב"שיחה מקומית", הקוטב השמאלי של השיח הישראלי, הכותרת הינה "בג"ץ הקפיא את מעצרו המנהלי של העיתונאי שובת הרעב בשל מצבו הרפואי", ורק כותרת המשנה מספרת על השביתה הנמשכת "עד שיבוטל המעצר לחלוטין". הכותרת צריכה להיות כי בית המשפט הישראלי מסרב לבטל את המעצר המנהלי וממשיך לתת מראית עין חוקית למדיניות הכיבוש של מעצרים ללא אשמה וללא

Armed_police_women_in_front_of_Alqiq_room

שוטרת חמושה ליד חדרו של מחמד אלקיק בבית החולים "העמק" בעפולה – שבת 6.2 – משוחרר או עצור?

אפשרות להגנה משפטית.

השקט, ההרגל ומראית העין התרבותית סביב פשעי הכיבוש הם שהורגים עכשיו את מוחמד אלקיק. כאשר שבת סאמר עיסאווי נגד מעצרו המנהלי ב-2013 זעזעו מכתביו המרגשים מהכלא את דעת הקהל העולמית ואף חלק מהציבור הישראלי, ו"אישי רוח" מישראל ראו לנכון לפנות אליו ולבקש שיפסיק את שביתתו. בימים האחרונים לשביתתו של מוחמד עלאן, באוגוסט 2015, התרכזו כל העיניים סביב בית החולים באשקלון, היכן שהרקורד הצבאי של מנהל בית החולים הגביר את החשדות בדבר הכוונה להאכילו בכפייה. התקפות הכנופיות הפשיסטיות באשקלון נגד המזדהים עם עלאן, ולבסוף החלטת משטרת אשקלון לחסום את הכניסות לעיר כדי למנוע את הגעת המזדהים, וההתנגשויות שנגרמו עקב כך, הביאו לדרמה שעזרה לשחרור עלאן.

היום, כאשר מאז אוקטובר האחרון נהרגים מידי יום פלסטינים ב"אינתיפאדת היחידים", קשה עוד יותר לפרוץ את אטימות דעת הקהל הישראלית והבינלאומית מול זילות הדם וזכויות האדם הפלסטיניות.

ממשלת ישראל דורכת בריש גלי על כל עקרונות הצדק וזכויות האדם, מתוך הנחה כי כך תביא לבסוף את הפלסטינים לייאוש. אם ייאוש זה יגרום לשפיכות דמים נוספת הרי שהם רואים בכך בונוס, כיוון שהאלימות הישראלית הינה תמיד אפקטיבית ורצחנית יותר והיא מקדמת את מטרתם להשמיד או לגרש את הפלסטינים מארצם כדי לשדוד אותה במלואה. כך הם עוצרים את האסירים ששוחררו בחילופי השבויים ב-2011. כך, לאחר ששביתת הרעב הקולקטיבית של האסירים הפלסטינים ב-2012 הולידה הבטחות להפחתת השימוש במעצר מנהלי, הכפילו שלטונות הכיבוש מאז את מספר המעצרים המנהליים.

רבים שואלים בהיתממות מדוע הפלסטינים אינם נוקטים במאבק בלתי אלים. כאילו האלימות הינה תוצאה של בחירה פלסטינית. כאילו שניתנת לפלסטינים ברירה אחרת. ובכן, שביתת הרעב היא שיא המאבק הבלתי אלים. אולם גם מול מאבק זה מציבות ממשלות ישראל תשובה של הסלמה אלימה: האכלה בכפייה. או, באם הרופאים יסרבו להאכיל את שובת הרעב בכפיה, מציעים ממשלת ישראל ובית המשפט שלה פיתרון אחר: שימות בשקט.

מוחמד אלקיק הוא עיתונאי ומעצרו המנהלי הוא התקפה על חופש הדיבור ועל זכות הציבור, זכותנו כולנו, לשמוע את האמת על פשעי

Visiting AlQiq

מבקרים את מוחמד אלקיק בבית החולים: אסור שהשקט וההשתקה יגרמו למותו!

הכיבוש.

המעצר המנהלי הוא המקרה הקל ביותר לכל תומכי שלטון החוק וזכויות האדם לקחת עמדה ברורה. זהו מעצר ללא אשמה, ללא משפט וללא הליך משפטי שיתן הזדמנות לקורבן להפריך את החשדות לכאורה כנגדו.

המאבק נגד המעצר המנהלי מונהג בשנים האחרונות על ידי "אינתפאדת יחידים" של שביתות רעב. אנשים אמיצים ללא חת ששמים את חייהם מנגד בדרישה לחרות ולצדק: ח'אדר עדנאן, הנא שלבי, סאמר עיסאווי, מוחמד עלאן, מוחמד אלקיק.

אסור לתת למוחמד אלקיק למות – הרימו קולכם למען ביטול צו המעצר המנהלי ולמען שחרורו המיידי!

(You can read this report about Muhammad Al-Qiq’s struggle also in English)

נורדאו – חוזה הגזע העליון

nordau_title

כתבה ואיירה: איריס בר

nordau1nordau2nordau3nordau4nordau5nordau6

הפשיסט, הפרופסור הדמוקרט, השוטר הקפדן וברק הגזען

police_looking_for_racist_barak

אני שונא שמעירים אותי בשלוש לפנות בוקר, אפילו אם אני ישן על מזרון על הרצפה, מכוסה בשמיכה מעופשת. גרוע שבעתיים כאשר מי שמעירים אותך הם שוטרים החובטים על הדלת…

הועד נגד האפרטהייד

הימים ימי קיץ 2000, השקט שלפני סערת האנתפאדה השניה. כמה ממאוכזבי ברק בחיפה (ברק נבחר לראשות הממשלה במאי 1999) הבינו לפתע שהוא אינו מוביל לשלום וכי הבעיה אינה רק הכיבוש מ-1967 והזמינו אותנו להצטרף להקמת "ועד נגד האפרטהייד".

הפשיסט

אינני זוכר כבר נגד איזה עוולות מטעם המשטר ארגן הועד נגד האפרטהייד את אותה משמרת מחאה, בשעת אחר צהרים, ב"רחוב ההר" (אלג'בל), בצומת שמעל בית הגפן. עמדנו כעשרה אנשים, נושאים שלטים, כאשר היגיע למקום "הפשיסט התורן", בחור רוסי כבן 30 שהיה מוכר לנו מהתנכלויות להפגנות קודמות, נוהג בטנדר פתוח.

הוא ניגש אל המפגינים… כנראה חשב שההפגנה היא בתמיכה בברק וב"שיחות השלום" שניהל, שכן החל להתווכח איתי נגד ברק. אמרתי לו כי אינני חושב שברק יעשה שלום וכי לדעתי גם ברק גזען. הויכוח לא עניין אותו כשלעצמו אלא היה עבורו עילה "לחמם את עצמו" ובמהרה ניסה לקרוע את השלטים. נוכח התקיפה התלכדו המפגינים והרחיקו אותו. אלא שהוא נשאר בקרבת מקום, והיה חשש שיזעיק את חבריו לארגן תוקפנות מסוכנת יותר.

על הסכנה שבפעילות עם אזרחים שומרי חוק

אחד המשתתפים בהפגנה היה פרופסור בכיר בטכניון. הוא ביקש ממפגינה אחרת להתקשר למשטרה כדי למנוע סכנה של פגיעה בנו.

לאחר זמן קצר הגיע למקום ניידת. השוטרים ניגשו קודם לפשיסט, שכנראה היה מוכר להם, והסתודדו איתו. הבחור עדיין היה מזועזע ממה שאמרתי לו קודם ואמר זאת לשוטרים: "המפגינים האלו אומרים שברק גזען". מבחינתו היתה זו כנראה אמירה פוליטית, כמה רחוקים אנו מדעתו הרואה בברק שמאלן ובוגד. אך השוטרים קלטו רק את הזעזוע ונדבקו בתחושת חומרת העניין: "ברק גזען!"

השוטרים סקרו את הפלקטים שבידי המפגינים ולא מצאו את השלט המאיים. הם המשיכו וחיפשו גם בקרב הפלקטים המגולגלים המונחים על הרצפה, סרקו את הסביבה שמא נעשה ניסיון להעלים או להשמיד ראיות, אך לא מצאו דבר. לבסוף, לנוכח חומרת האשמה ולמרות שהעדות המפלילה לא נמצאה אספו את הפלקטים והודיעו לי שאני עצור.

הפרופסור ניסה להסביר לשוטרים כי הוא אשר הזמין את המשטרה כדי למנוע תוקפנות, וכי אף היה ניסיון תקיפה מוחשי כנגדנו מצד אותו בחור שעל פי תלונתו עצרו אותי, אך ללא הועיל. לבסוף, כאשר ביקש לרשום את פרטיו של השוטר, נעצר גם הפרופסור באשמה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

הקצין

כאשר הגענו לתחנת המשטרה היה במקום קצין בכיר למדי שהסביר לי כי מצבי קשה. כיוון שלפי החשד נשאנו שלט שעליו כתוב "ברק גזען" הרי שאני חשוד בהמרדה נגד הממשלה, סעיף שהעונש עליו הוא חמש שנות מאסר. מובן שהוא, כשוטר אחראי, אינו יכול לשחרר סתם כך אדם הצפוי למאסר כה ממושך. הלילה נבלה במעצר ולמחרת יביאו אותנו בפני שופט שיחליט על המשך הדרך.

הפרופסור ניהל שיחה ממושכת עם הקצין שבה ניסה להסביר לו את טעותו. הקצין התרשם, ללא ספק, מבן שיחו המכובד ואף אפשר לו לצאת עוד באותו ערב לישיבה חשובה בטכניון, תמורת התחייבות אישית שיחזור כדי לשהות את הלילה במעצר.

כאשר חזר הפרופסור מהישיבה המשיך לדון עם הקצין בענייני דמוקרטיה, שיחה שבסיומה החליט הקצין לשחררו. בעודו מתנצל על אי הנעימות אמר הקצין לפרופסור:

– אני רואה שאתה אזרח נכבד. יתכן שמעולם לא ראית תחנת משטרה מבפנים…

– לא – ענה הפרופסור – אולם ייתכן שזאת הפעם האחרונה שאראה תחנת משטרה מבפנים. כבר שנים אני מתנדב במשמר האזרחי אולם עכשיו הבנתי כמה טעיתי.

סוף דבר

בערך בחצות נשלחתי לבלות את הלילה בחדר המעצר במשטרת הנמל. המקום היה שוקק חיים. העצורים התייעצו זה עם זה על מצבם המשפטי, כשכל אחד מנסה לבנות תמונה חיובית ולהסביר מדוע אשמתו קלה וכיצד ישתחרר בקרוב. מכל העצורים זכור לי רק סיפורו של אחד מהם, שהואשם בבניית אתרים פורנוגרפיים באינטרנט.

הייתי עייף מהשהות הממושכת במשטרה ושמחתי כאשר אחרי השעה שתיים בלילה החליטו העצורים ללכת לישון.

אולם הפרופסור המכובד ועורכת הדין אורנה כהן שייצגה אותנו נשארו בתחנת המשטרה ולא עזבו את הקצין לנפשו. לא ברור לי כיצד עשו זאת, אולם בשעה שלוש בלילה הוא נשבר והורה על שחרורי. בזכות עקשנותם נחסכו ממני חמש שנות מאסר בעוון המרדה.

* * *

… בשעה שלוש בלילה חבטו השוטרים על דלת חדר המעצר המוחבא בתוך נמל חיפה. התעוררתי בבהלה. במחשבה שנייה, שלוש בלילה הינה בהחלט שעה טובה ללכת הביתה.

 

להלן החוק בנושא "המרדה"

החוק הישראלי קובע עונש מאסר של חמש שנים באשמת גרימת "בוז לרשויות השלטון" או "אי רצון או מורת רוח בקרב יושבי הארץ"!!!

מעשי המרדה [א/59(1)(א)]

  1. העושה מעשה לשם המרדה, או מנסה, מכין עצמו או קושר קשר עם חברו לעשות מעשה כאמור, דינו – מאסר חמש שנים.

פרסומי המרדה [א/59(1)(ב), (ג), (2)] (תיקון מס' 23) תשמ"ח-1988

  1. (א) המפרסם, מדפיס או משעתק פרסום ויש בו כדי להמריד, דינו – מאסר חמש שנים והפרסום יחולט.

(ב)  המייבא פרסום שיש בו כדי להמריד, דינו – מאסר חמש שנים והפרסום יחולט, זולת אם לא היה לו יסוד להניח שיש בפרסום כדי להמריד.

(ג)   המחזיק, ללא הצדק כדין, פרסום שיש בו כדי להמריד, דינו – מאסר שנה אחת והפרסום יחולט.

סייגים לאישום ולהרשעה [א/59(3)-(5)] (תיקון מס' 74) תשס"ג-2003

  1. (א) לא תוגש תביעה פלילית על עבירה לפי סעיפים 133 או 134 אלא בתוך שנה מיום שנעברה, ולא ייתבע אדם לדין על עבירה כאמור אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה בכתב.

(ב)  לא יורשע אדם בעבירה לפי סעיפים 133 או 134 על פי עד אחד באין סיוע לעדותו.

המרדה – מהי [א/60(1)]

  1. לענין סימן זה, "להמריד" הוא אחת מאלה:

(1)   להביא לידי שנאה, בוז או אי-נאמנות למדינה או לרשויות השלטון או המשפט שלה שהוקמו כדין;

(2)   להסית או לגרות את יושבי הארץ שינסו להשיג, בדרכים לא כשרות, שינויו של דבר שיסודו בדין;

(3)   לעורר אי רצון או מורת רוח בקרב יושבי הארץ;

(4)   לעורר מדנים ואיבה בין חלקים שונים של האוכלוסין.

טענת אמת אינה הגנה [א/60(4)] (תיקון מס' 23) תשמ"ח-1988

  1. באישום לפי סעיפים 133 או 134 לא תהא הגנה שהפרסום שיש בו לפי הטענה כדי להמריד הוא אמת.

בקורת ותעמולה חוקיות [א/60(5)]

  1. אין רואים מעשה, נאום או פרסום כהמרדה, אם מגמתם אינה אלא אחת מאלה:

(1)   להוכיח שהממשלה הוטעתה או טעתה במעשה שעשתה;

(2)   להוקיע טעויות או פגמים בדיני המדינה או בסדריה, או במוסד ממוסדותיהם שהוקמו כדין, או בסדרי השלטון והמשפט, והכל כדי להביא לידי תיקון הטעויות או הפגמים;

(3)   לשכנע את אזרחי המדינה או יושביה שינסו להביא בדרכים כשרות לשינוי דבר שיסודו בדין;

(4)   להוקיע, מתוך מגמה לסלק, דברים המעוררים או העלולים לעורר מדנים או רגשי עוינות בין חלקים שונים של האוכלוסין.

 

כולנו תנועה איסלאמית

Sheikh_Raed_Salah

This post appeared also in English

בימים קשים אלו, כאשר הממשלה מסתובבת כפירומנית בהתקף מאניה ורוקמת כל יום מזימה חדשה כיצד להבעיר את האיזור, רציתי לספר סיפור משעשע שאולי יתרום להרגעת הרוחות.

בזמן אחת ההתקפות הרצחניות על רצועת עזה, בימים האחרונים של שנת 2008, יזמה תנועת "אבנא אלבלד" (תנועה פלסטינית שמאלית הפועלת בתוך הקו הירוק) הפגנה מול השגרירות המצרית, במחאה על השתתפות מצרים במצור המוטל על הרצועה.

המשטרה החליטה לעשות ככול שביכולתה למנוע את ההפגנה ואף עצרה את נהג האוטובוס שהיה אמור להסיע את המפגינים מחיפה. למרות זאת הגיעו כמה עשרות מפגינים לאזור השגרירות ברחוב באזל בצפון תל-אביב. המשטרה חיכתה בכוחות גדולים, מנעה מהמפגינים להתקרב למבנה השגרירות והורתה להם להתכנס ברחבה ליד מרכז מסחרי בקרבת מקום, וכך עשו.

למרות שהיתה זו משמרת מחאה שקטה יחסית שלא הפרה שום חוק, לאחר כרבע שעה התנפלה המשטרה על המפגינים והחלה להכות בהם תוך כדי שהיא קוראת להם להתפזר. (לא היתה שום הוראת פיזור מוקדמת.) חמישה מפגינים נעצרו וחלקם הוכו באלימות רבה גם לאחר המעצר.

למחרת שוחררו המפגינים בבית המשפט, אולם הוגשו נגדם כתבי אישום באשמת "התפרעות".

וההפתעה המשעשעת היגיעה בעת דיוני המשפט, כאשר קצין משטרה בכיר תיאר בפני השופט את האירועים כפי שהבינה אותם המשטרה. הוא הסביר כי במקום התקיימה הפגנה מטעם התנועה האיסלאמית שאותה באה המשטרה לפזר. כאשר נשאל מדוע הוא קובע כי זו היתה הפגנה מטעם התנועה האיסלאמית הוא סיפר כי הגיע למשטרה מידע מודיעיני מראש כי התנועה האיסלאמית מתכננת הפגנה במקום.

הסנגורית הקשתה על הקצין ושאלה אותו האם כשראה את ההפגנה היא נראתה לו כהפגנה של התנועה court_hearing_policemen_on_Arab_demosהאיסלאמית… למשל מבחינת לבוש המפגינים, או העובדה שחלק מהם היו יהודים. הקצין ענה כי ידוע שכאשר התנועה האיסלאמית מארגנת הפגנה מצטרפים אליה כל הערבים, הקומוניסטים, בלד, מר"צ – כולם.

בשלב זה השופט לא התאפק, התנצל בפני הנאשמים וביקש מהם רשות לשאול אותם לדתם. שניים הזדהו כנוצרים ואחת כאתאיסטית.

אם אתם דואגים לחברינו הנאשמים – ובכן, לאחר מאמץ משפטי גדול הצליחה הסנגורית להכריח את המשטרה להציג לבית המשפט את צילומי הוידיאו שצילם הצלם המשטרתי ובהם נראה בברור כי השוטרים תוקפים את המפגינים ללא סיבה. הנאשמים זוכו והשופט נזף במשטרה.

עכשיו, לאחר הוצאת התנועה האיסלאמית מחוץ לחוק, כבר תהיה למשטרה סיבה חוקית טובה לתקוף כל הפגנה אנטי מלחמתית ולהשתיק כל קול היוצא בגנות הגזענות או הכיבוש. הרי כולנו, בסופו של דבר, תנועה איסלאמית.

* * *

לשרות הציבור, הנה שיר ברוח התקופה (מהאתר בית קשב)

לא השמעתי את קולי מרטין נימלר / תרגום: מאיר זוהר

 

תחילה הם באו ולקחו את הקומוניסטים –

ולא השמעתי את קולי,

מפני שלא הייתי קומוניסט

 

ואז הם באו ולקחו את הסוציאליסטים  –

ולא השמעתי את קולי,

מפני שלא הייתי סוציאליסט

 

ואז הם באו ולקחו את חברי האיגוד המקצועי  –

ולא השמעתי את קולי,

מפני שלא הייתי חבר האיגוד המקצועי

 

ואז הם באו ולקחו את היהודים  –

ולא השמעתי את קולי,

מפני שלא הייתי יהודי

 

ואז הם באו ולקחו אותי  –

וכבר לא נותר אדם,

לדבר בעדי.

 

מרטין נימלר – כומר פרוטסטנטי, ישב בכלא משנת 1937 ועד סוף המלחמה – בתחילה באשמה (הממוצאת) של גניבת תרומות מהכנסייה ואח"כ כעצור מנהלי. הסיבה המרכזית לרדיפות נגדו הייתה יציאתו כנגד הנאציפיקציה של הכנסיה הפרוטסטנטית בגרמניה.

ראמיה – חרב הטיהור האתני מתהפכת מעל ראשי התושבים

Untitled-1

ביום רביעי, ה-28.10.2015, התקיים הדיון בערעורם של תושבי הכפר הגלילי ראמיה נגד הכוונה לפנותם מאדמותיהם. או, ליתר דיוק, אמור היה להתקיים דיון… במקום לדון בטענות המשפטיות שהעלה עורך הדין סלים וקים בשם התושבים, הציב אותם השופט פוגלמן בפני ברירה פשוטה: או שיבטלו את העירעור "מרצונם" או שהערעור יידחה והם יחוייבו בהוצאות גבוהות. תחת "חרב המשפט" ביטלו התושבים את העתירה ו"חסכו זמן שיפוטי יקר"!

מדינת ישראל, על רשויותיה השונות, רודפת את תושבי ראמיה, ממררת את חייהם, גוזלת את אדמותיהם ומבצעת בהם טיהור אתני, וכל זאת רק מסיבה אחת: בשל היותם ערבים.

ב-1976, לפני כמעט 40 שנה, הוצא צו הפקעה לאדמות הכפר ראמיה, כחלק מהפקעה מסיבית של אדמות הערבים בגליל, במסגרת מדיניות הממשלה ל"יהוד הגליל". תצלום ההודעה המקורית שנמסרה לתושבי ראמיה מצורף להלן. בהודעה מצויין בקצרה כי

ההודעה על הפקעת אדמות ראמיה מ-1976

ההודעה על הפקעת אדמות ראמיה מ-1976

"המקרקעין… דרושים לחלוטין לשר האוצר לצורכי ציבור, וכי שר האוצר מוכן לשאת ולתת בדבר רכישתם." אולם מיד לאחר מכן מוסיפה ההודעה כי "שר האוצר מתכוון לקנות חזקה במקרקעין האמורים בתוך חודשיים… כל אדם שיש לו חזקה במקרקעין האמורים ימסור את החזקה בהם בתום תקופת החודשיים האמורים או לפני כן."

מה הם אותם "צרכי ציבור" שחייבו את הפקעת אדמות הכפר ראמיה, אדמות שהיו רכוש התושבים עוד לפני קום המדינה ואשר עליהן הם מתגוררים ומעיבודן הם מתפרנסים מדור לדור? כותב הצו לא מצא לנכון לציין זאת. אולם כל מי שמכיר את ההסטוריה של האזור יודע כי ההפקעה נועדה להקמת "העיר היהודית" כרמיאל. אף אחד לא שאל כמובן את השאלה הפשוטה והמתבקשת מאליה: אם אדמות ראמיה נועדו לבנייה – מדוע לא יבנו עליה תושבי ראמיה עצמם? התשובה ברורה כשמש לכל מי שחי את מציאות האפרטהייד במדינת ישראל: משום שהם ערבים!

שר האוצר החתום על צו ההפקעה, יהושע רבינוביץ, כמובן לא ניסה לקנות ולא התכוון לקנות את האדמה מבעליה החוקיים. מדוע שיעשה זאת כאשר במחי צו הוא מורה להם לפנות את אדמתם תוך חודשיים?

מאז לא השתנה דבר. אותה בריונות בחסות החוק מנסים להפעיל שוב כעת נגד אותם תושבי ראמיה שנאחזו באדמת אבותיהם שנבלעה בינתיים על ידי העיר כרמיאל. ההבדל היחיד הוא שבהחלטת בית המשפט מה-28.10 ניתן להם רק חודש אחד להסכים לתנאים שיכתיב להם המינהל או להתפנות ללא פיצויים.

על מאבקם של תושבי ראמיה נגד הטיהור האתני נכתב כבר רבות בחיפה החופשית כמו במקומות אחרים.

כאשר הוצאו צווי ההפקעה ב-1976 עדיין לא היה הטיהור האתני מוכר בחוק הבינלאומי כפשע נגד האנושות. היום מדיניות זו, שהיא לב ליבה של הציונות, נחשבת ובצדק לאחד הפשעים החמורים בספר החוקים.

בויקיפדיה (בעברית) ניתן למצוא את ההגדרה הבאה:

טיהור אתני, לפי הגדרתו הרשמית של האו"ם, הוא הפיכת אזור להומוגני מבחינה אתנית, באמצעות שימוש בכוח או בהפחדה להוצאת אנשים מקבוצה אתנית או דתית אחרת מאזור נתון.

נראה לי שרוב הישראלים יתפלאו לשמוע שטיהור אתני נחשב היום ל"בלתי נימוסי" – הרי זה מה שהם עושים כל הזמן.

המאבק נגד גירוש תושבי ראמיה מאדמתם, נגד הרס בתיהם וביקתותיהם, למען זכותם לבנות את בתיהם על אדמתם ולחיות כתושבים שווי זכויות בכרמיאל הוא היום סמל חשוב למאבק לעצירת הטיהור האתני וההשתוללות הגזענית.

Notice_about_expropriation_2Notice_about_expropriation_3

משטרת עכו מחוללת ניסים ונפלאות…

Police disperse Akka demo

בעקבות מעצרם של 23 מפגינים בהפגנה שקטה נגד פשעי הכיבוש שנערכה בעכו ביום רביעי ה-14.10.2015, התפרסמו ב"חיפא אלחורא" דברי "תודה והערכה" למשטרת עכו. להלן תרגום מהמקור בערבית עם שינויים קלים.

מילות תודה והערכה… למשטרת עכו!

כותרת מאמר זה יכולה להראות לקוראים מוזרה או מכעיסה … במיוחד אם ניקח בחשבון את הרקע:

האירוע

המשטרה הציונית, מתוגברת ביחידות המתמחות בדיכוי, תקפה הפגנה שקטה נגד פשעי הכיבוש ונגד ההתנכלויות למסגד אלאקסא. ההפגנה, בתמיכה בתושבי ירושלים ונגד מדיניות ההוצאות להורג ללא משפט, התקיימה ביום רביעי, ה-14.10, בכיכר רסאן כנפאני (כיכר התותח) בעכו. המשטרה לא הסתפקה בפיזור ההפגנה בכוח, אלא היכתה מפגינים ועצרה 23 מהם. (יצויין כי בהפגנה

Before the police attacked it was all quiet

Before the police attacked it was all quiet

השתתפו מעט יותר מארבעים מתושבי עכו והאזור).

6 מהמפגינים שוחררו באותו הלילה, כולל הפעילה העכואית איכלאס זיבק ח'ליל, אשר הוכתה באכזריות ונזקקה לטיפול רפואי. 16 עצורים נוספים שוחררו למחרת לאחר הצהריים, מבלי שהובאו בפני שופט ובלי שנחקרו בשעות ההמתנה הארוכות… מעצרו של היית'ם מוגרבי, צעיר נכה מעכו, הוארך ליום נוסף לאחר שהשוטרים האשימו אותו שהוא "איים עליהם" במהלך החקירה!

אובייקטיביות

אתם שואלים אותי: אחרי אכזריות ושרירות לב כזו – למה צריך להודות למשטרה?

חלק מכם עלול לחשוד בי שהסתחררתי מכמות הלייקים שנאספו בדף הפייסבוק שלי לעדכונים החל משעת המעצר ועד לתמונות

Iris as she emerged from the cell...

Iris as she emerged from the cell…

השמחה על שחרור העצורים. נכון, קיבלתי יותר מ-400 "Like" מתחת לתמונתה של יקירתי איריס ברגע בו יצאה מתאי המעצר הנוראים בבית המשפט בעכו…

אולם אני דוחה בכל תוקף את הטלת הספק ומבטיח שאני כותב מתוך אחריות ואובייקטיביות. יש לזכור כי בכל סרט יש את תפקיד הרשע. מי שממלא תפקיד זה צריך לעשות זאת בנאמנות ובאופן משכנע כדי להבטיח את הצלחת הסרט… מתוך הבנה זו ברצוני להעריך את תפקיד משטרת עכו באירוע כפי שהתרחש…

"נתנו לנו כבוד"

אם היינו מפגינים והשוטרים היו עומדים ומסתכלים עלינו מבלי לנקוף אצבע, היתה ההפגנה עוברת ללא אזכור משמעותי בתקשורת. היינו שואלים את עצמנו לאחר התפזרותנו: "האם באמת מילאנו את חובתנו?"

אבל, נאמר בכנות, תקיפתנו על ידי המשטרה גרמה לנו להרגיש שקולות מחאתנו הגיעו לממסד והוציאו אותו משלוות נפשו…

כאשר המשטרה תוקפת את המפגינים, ההפגנה זוכה בהתעניינות התקשורת. במהדורת החדשות של תשע בבוקר יום חמישי היתה עדיין התייחסות רחבה להפגנת עכו.

איחדו אותנו

בהרבה הפגנות הציבור מתחלק בין אלו המעדיפים מחאה שקטה ומי שרואה צורך בהסלמה ואף בעימות עם כוחות הדיכוי… הצעירים נזקקים לעתים לצעדים כמו חסימת רחובות כדי לגרור את המשטרה לעימות. נמצא מי שמאשים את הצעירים בפזיזות, ונראה בני נוער זועמים על אלו שמרחיקים אותם מאזורי ההתנגשות…

אבל בהפגנת עכו ביום רביעי – עקב תקיפת המשטרה כנגד הפגנה שקטה – המפגינים ודעת הקהל התאחדו בהטלת האחריות

Gathering in front of the police station

Gathering in front of the police station

לעימות על המשטרה.

כאשר המשטרה אינה מתערבת, אנו מתפזרים בסיום ההפגנה ובקושי מספיקים להכיר את האנשים שהשתתפו איתנו. במקרה של מעצרים המוניים, אנו נאספים מול תחנת המשטרה, "מתגודדים" שם עד אחרי חצות: מפגינים שניצלו ממעצר, צעירים שאחרו להפגנה, חברים, בני משפחה ואוהבים… ההתכנסות המבורכת נמשכה למחרת בעודנו מחכים לשחרור העצורים מהבוקר ועד שעות אחר הצהריים. שלא לדבר על האחווה הנוצרת בין העצורים עצמם, שלא ישכחו לעולם את חבריהם למעצר!

הוכיחו את צדקת עמדתנו

בין ססמאות ההפגנה אנו קוראים שוב ושוב: "שידו אלהימה יא שבאב – איסראיל דוולת אירהאב!" – "תהיו חזקים חבריה – ישראל מדינת טרור!"

מראית העין של "דמוקרטיה" בישראל עלולה לגרום לנו לשכוח שהיא רק כיסוי דק לשלטון כיבוש המבוסס על אפליה גזעית ודיכוי, טיהור אתני ורצח בכוונה תחילה… אולם כאשר אנו מתנגדים לעוול ולעבדות ונחשפים לאלימות המשטרה וצבא, יש בכך כדי להוכיח לעצמנו ולעולם כולו שאנו ניצבים בפני משטר מדכא מטבעו שכפה את עצמו עלינו בכוח – ואנו לא השלמנו ולא נשלים עימו.

Police bravely arrests 14 years old Saraya

Police bravely arrests 14 years old Saraya

קיצור הליכים

התהליך עלול לעתים להיות ארוך ומייגע… אנשים נאספים, מפגינים, סוגרים את הרחוב, מחכים למשטרה שתאסוף את כוחותיה ותתקוף אותם… ואז אנו נסוגים… המשטרה רודפת אחר המפגינים ועוצרת כמה מהם. איך לא נודה למשטרת עכו על קיצור התהליך. כוחות היס"מ נאספו לפני שהחלה ההפגנה ותקפו אותנו לאחר כעשרים דקות מתחילתה, מבלי שזזנו ממקומנו…

קיצור תהליך הדיכוי והמעצרים הביא כמובן גם לקיצור תהליכי השיחרור בימים הבאים, מבלי שתופנה אף האשמה כנגד העצורים… "יא חבסה בבלאש!" – "היום במבצע: מעצרים בחינם!"

ו"תודה מיוחדת" על הדבקות במטרה

אנו "מודים" למשטרה שלא הסתפקה בתקיפת המפגינים אלא דבקה במשימתה, תקפה עיתונאים שכיסו את האירוע והיכתה אף

They detained Haitham and said he "threatened" them...

They detained Haitham and said he "threatened" them…

בהם. בכך חיזקה המשטרה את נאמנות העיתונאים למקצועם החיוני ואת הזדהותם עם המפגינים והבטיחה לנו סיקור אוהד במיוחד.

המשטרה הגדילה לעשות והיכתה מנהל בית ספר שנקלע במקרה לאזור האירוע. אם נודה גם על כך למשטרה עלול המנהל לחשוב בטעות שאנו שמחים על הכאתו… אבל למרות זאת חייבים להודות כי לאירוע כולו היה ערך חינוכי רב… כדאי להשתמש בו בלימודי ה"אזרחות" כדי להמחיש את משמעות ה"דמוקרטיה" במדינת אפרטהייד.

כמו כן "נודה" למשטרה על הכאת עורכי הדין (ג'יהאד אבו ריא וויסאם עריד), ועל מעצר עורך הדין ויסאם, כשהם נכנסו לתחנת משטרת עכו לבקר את העצורים. אין ספק כי התוצאה היתה שותפות גורל והגברת ההזדהות בין המפגינים ובין מגיניהם בעלי המצפון והעקרונות.

נזיפה

למרבה הצער לא כולם מילאו את חובתם האנושית והמקצועית במהלך אירועים אלה…

בבוקר יום חמישי מסר לי עורך הדין ויסאם עריד כי העצורים ישוחררו מתחנת משטרת עכו מבלי שיובאו לבית המשפט… בדרכי לעכו האזנתי לחדשות השעה תשע ב"רדיו אלשמס". הופתעתי לשמוע שם את הודעת דוברת המשטרה לפיה העצורים יובאו לבית המשפט, תוגש בקשה להארכת מעצרם ויעצרו משתתפים נוספים בהפגנה… כל אלו הן טענות שווא שפורסמו על ידי המשטרה כדי להצדיק את מעשיה המנוגדים לחוק ולזרוע פחד בציבור. איננו מבקשים מהרדיו "שלנו" להתעלם מהצהרות המשטרה, אבל נדרש

They Re-Occupied Ghassan Kanafani Circle

They Re-Occupied Ghassan Kanafani Circle

מכל כלי תקשורת מקצועי שלא יסתפק רק בציטוט "המקורות הרשמיים" אלא יציג גם את עמדת "הצד השני"… וינסה לברר היכן האמת!

בנוסף, בעודי מחפש מה נכתב באתרי החדשות על המעצר, מצאתי כתבה מבישה באתר "אלערב" המזכירה את ימי העיתון "אלאנבא" שהוצא בערבית מטעם שירותי הביטחון הישראלים… הכתבה כולה ציטוטים מדוברי המשטרה, תעמולה ואיומים כנגד הציבור הערבי.

סוף דבר

בעיתות מתח, מבוהלים מהגל העולה של המאבק העממי, כוחות "שמירת הסדר" וה"סטטוס קוו" פועלים כדי להחזיר את המצב לקדמותו באמצעות דיכוי אכזרי והפחדה. אולם קורה וצעדי הדיכוי שנועדו להחזיר למשטר את השליטה "יוצאים מכלל שליטה". לפעמים יש השלכות בלתי צפויות לפעולת הכוח המדכא. הדיכוי מגביר את נחישותנו, מאחד אותנו, זוקף את קומתנו. ותודה למשטרה.

Celebrating the release of the prisoners

Celebrating the release of the prisoners

הקמת ועדת תיאום של תומכי תכנית המדינה הדמוקרטית האחת בפלסטין

Palestine_hand_and_flag

הודעה לעיתונות

לאחר תקופה שנמשכה כשנה שבמהלכה לא התקיים תיאום ארצי בין הפעילים למען תכנית המדינה הדמוקרטית האחת, התקיימה בשבת, ה-30.5.2015, בעיר ראמאללה, פגישה מצומצמת בין כמה פעילים מהגדה המערבית ומהשטחים הכבושים מאז שנת 1948 על מנת לחדש את התיאום ולהגביר את רמת הפעילות הפוליטית והציבורית למען מטרה זו.

השתתפו בפגישה נציגים מ"התנועה העממית למדינה דמוקרטית אחת בפלסטין ההיסטורית", מ"קבוצת יפו למדינה דמוקרטית אחת" ומ"הוועד למדינה חילונית דמוקרטית" כמו גם פעילים מרכזיים מתנועת "אבנא אלבלד" ומהתארגנויות (חראקאת) של צעירים.

ראדי ג'ראעי סיפר על התפתחויות ב"תנועה העממית", שהתנגדה להצטרפות כמה מפעיליה ליזמת "שתי מדינות בחלל אחד". עמדת התנועה הינה שתוכנית זו נוגדת את עקרונות המדינה הדמוקרטית האחת, כיוון שהיא נותנת לגיטימציה להתנחלויות ואינה מבטיחה את חזרת כל הפליטים הפלסטיניים. המשתתפים הביעו את תמיכתם בעמדת "התנועה העממית" ובמאמציה לארגן מחדש את שורותיה.

התקיים דיון פתוח בהשתתפות כל הנוכחים. על רקע הערכת המצב הפוליטי הדגישו המשתתפים את הצורך להעלות את תכנית המדינה הדמוקרטית האחת כפתרון צודק לנושא הפלסטיני המבוסס על החזרת הזכויות הלאומיות שנגזלו מהעם הפלסטיני ועל תבוסת הפרויקט הציוני הגזעני ובניית משטר חדש המבוסס על שיבת הפליטים הפלסטינים ועל הבטחת החרות וזכויות האדם לכל תושבי הארץ על יסוד אזרחות שווה במדינה אזרחית דמוקרטית.

בסיום הפגישה הוסכם על הקמת ועדת תיאום זמנית מטעם האסיפה שתפעל למען:

  1. קיום קשר עם חוגים שונים במטרה לעודד אותם לתמוך בתכנית המדינה הדמוקרטית האחת ולהשתתף בפעילויות שונות למטרה זו. בשלב הנוכחי הדגש יהיה על קשר עם מפלגות, זרמים ואישים הקרובים לגישה זו.
  2. ניסוח ופרסום גילויי דעת פוליטיים כדי להבהיר את עמדות תומכי המדינה האחת ביחס לאירועים השוטפים בכל שלב וכדי להשיג נוכחות תקשורתית לתכנית זו.
  3. לארגן פגישות אזוריות וארציות של תומכי התכנית. הוצע כי תתקיים פגישה ארצית של פעילות ופעילים אחת לארבעה חודשים.

ועדת התיאום קיימה כבר שתי פגישות, בהן צורפו פעילים מרצועת עזה לחברות בועדת התיאום. בדרך פעולתה זו מיישמת ועדת התיאום את עיקרון אחדות המאבק בכל פלסטין. ועדת התיאום שואפת להרחיב את פעילותה באמצעות צרוף פעילות ופעילים מקבוצות אחרות התומכות בתוכנית זו.

ועדת התיאום החליטה להתחיל בהכנות לכנס פעילים רחב יותר שיתקיים באוגוסט 2015. הבסיס לכנס המתוכנן יהיה הסכמה לתוכנית המדינה הדמוקרטית האחת כפי שהיא מוסברת ב"הצהרת מינכן". כהכנה לכנס תגיש ועדת התיאום ניירות עבודה שיפרטו את תחומי ואופני הפעילות המוצעים. המטרה היא שיתוף כל המשתתפות והמשתתפים בכנס בקבוצות עבודה בנושאים שונים והרחבת מסגרת התיאום.

ועדת התיאום הזמנית

למען מדינה דמוקרטית אחת

פלסטין

28 ביוני, 2015

(מתורגם מהמקור בערבית. הודעה זו פורסמה גם באנגלית.)

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 2,839 שכבר עוקבים אחריו