האסיר הפלסטיני סאמר עיסאווי: לא אחזור בי כיוון שהצדק איתי

המכתב המובא להלן פורסם היום (בערבית) בעמוד הפייסבוק של שירין עיסאווי.

נוסח מכתבו של האסיר סאמר אל עיסאווי כפי שהגיע מהמיניסטריון לענייני אסירים:

אני פונה בהערכה להמוני עמנו הפלסטיני הגיבור, להנהגתנו הפלסטינית ולכל הכוחות, הזרמים והמוסדות הלאומיים ומצדיע להם על תמיכתם במאבקנו להגן על זכותנו לחופש ולכבוד.

אני שואב את כוחי מעמי, מכל האנשים החופשיים בעולם, מהידידים ובני משפחות האסירים שממשיכים יומם ולילה לקרוא לחופש ולסיום הכיבוש.

בריאותי מתדרדרת בצורה קשה ואני תלוי בין החיים והמוות. גופי החלש המתמוטט עדיין מסוגל לסבלנות ולעימות. המסר שלי הוא שאני אמשיך עד הסוף, עד הטיפה האחרונה של מים בגופי, עד מות קדושים. לכבוד הוא לי למות כשאהיד במערכה זו. מותי הוא הנשק שנותר לי בפני העריצים והסוהרים, כנגד המדיניות הגזענית של הכיבוש שמשפילה את עמנו ומשתמשת כנגדו בכל אמצעי הדיכוי וההתעללות.

אומר לעמי: אני חזק יותר מצבא הכיבוש וחוקיו הגזעניים. אני, סאמר אל עיסאווי, בן ירושלים, מוסר לכם את רצוני האחרון, אם  אפול על קידוש השם, כי תשאו את רוחי כזעקה למען כל השבויים והשבויות, זעקה לחופש, לשחרור ולגאולה מהסיוט של בתי הכלא ואכזריותם.

המערכה שלי אינה רק למען החופש כפרט. המערכה שלי ושל חברי הגיבורים טארק, איימן וג'עפר היא מאבק של כולם, מאבקו של העם הפלסטיני נגד הכיבוש ובתי הכלא שלו, כדי שנהייה חופשיים וריבונים במדינתנו המשוחררת ובירושלים הנכבדה שלנו.

פעימות ליבי המתוחות והחלשות שואבות את יכולת העמידה שלהן מכם, אתם העם הענק. עייניי שהתחילו לאבד את הראייה שואבות את האור מהסולידריות שלכם ותמיכתכם בי. קולי החלש לוקח את כוחו מקולכם הגובר על קול הסוהר והחומות.

אני אחד מבניכם, אחד מבין אלפים מבניכם האסירים שעדיין נמקים אך עומדים איתן בבתי הכלא, מחכים שיושם קץ לאסונם, לכאביהם ולסבלם של בני משפחותיהם.

הרופאים הודיעו לי כי אני חשוף לסכנת אירוע מוחי בגלל פעימות ליבי הבלתי סדירות, ירידת רמת הסוכר ונפילת לחץ הדם. הגוף שלי מלא קור ואיני מסוגל לישון בגלל הכאבים המתמשכים. אך למרות עייפות קיצונית וכאבי ראש כרוניים, כשאני נע בכיסא שלי, אני מנסה לאסוף את כל כוחותי כדי להמשיך בדרך עד לסופה. אין חזרה לאחור אלא בניצחוני, שכן אני בעל זכות ומעצרי מעצר שווא בלתי חוקי.

אל תחששו לליבי פן יעצר, אל תחששו לידיי שמא ישותקו. אני עדיין חי היום ומחר ולאחר המוות משום שירושלים זורמת בדמי, באמונתי ובאידיאולוגיה שלי.

פלסטין 16/02/2013

מכתב זה פורסם ב"Free Haifa" גם באנגלית.