Skip to content

סאמר חייב לחיות! פעולתכם יכולה לעשות את ההבדל!

פברואר 4, 2013

סאמר חייב לחיות! פעולתכם יכולה לעשות את ההבדל!

מאמר זה מתורגם מהמקור באנגלית

סאמר עיסאווי נמצא בשביתת רעב מאז ה-1.8.2012. בהודעה האחרונה ששלח מכלאו הוא אמר כי  ימשיך בשביתת הרעב שלו עד שישוחרר ממאסרו הבלתי מוצדק או עד שימות כשהיד.

סאמר הוא פלסטיני מעיסאוויה שבאל-קודס (ירושלים). הוא היה צעיר כבן 20 כשבני עמו הפלסטיני החלו באינתפאדה השניה, בספטמבר 2000, בניסיון נואש להיפטר מהכיבוש. סאמר הצטרף לתנועת ההתנגדות (הרזיזטאנס). באפריל 2004 הוא נאסר, הואשם בהשתתפות במאבק המזויין ונידון ל-30 שנות מאסר. מגזר הדין אפשר ללמוד שכוחות הכיבוש לא האשימו את סאמר בשותפות בהרג – אם זאת  היתה האשמה הוא היה נידון למאסר עולם.

סאמר שוחרר מהכלא בחילופי השבוייים באוקטובר 2011 (בעיסקה שבה השיגה ישראל את שחרור החייל גלעד שליט). הוא תכנן להינשא ולפתוח עסק קטן משל עצמו. אולם שלטונות הכיבוש לא נתנו לו להנות מהחופש החדש שקיבל יותר מחודשים ספורים. ב-7 ביולי 2012 סאמר נעצר במחסום של הצבא בצפון ירושלים והואשם בהפרת תנאי השחרור שלו בכך שנסע לראמאללה. במשך 28 ימים הוא היה בחקירה אינטנסיבית של השב"כ, נמנע ממנו לפגוש עורך דין, הוא הוחזק בבידוד, נמנעה ממנו שינה והוא עבר עינויים. למרות זאת לא "התגלו" שום האשמות חדשות נגדו.

אי צדק צבאי

בבתי הכלא בישראל נמצאים אלפי פלסטינים – אסירים פוליטיים ולוחמי ההתנגדות. מאות מהם הם פעילים פוליטיים המוחזקים במעצר מנהלי בלי שיובאו כנגדם שום האשמות ובלי שיטרחו אפילו לנהל כנגדם את הפארסה של משפט צבאי. אלפים מוחזקים בבתי הסוהר בשל השתתפותם בהתנגדות העממית – הפגנות נגד גזל אדמותיהם והרס בתיהם. רבים נאסרים באשמת התנגדות לכיבוש – החוק הצבאי והאזרחי בישראל רואה כל התנגדות לכיבוש כפעילות פלילית ואינו מכיר בזכות הלגיטימית של עם כבוש להתנגד לכיבוש.

מה שמעורר שביתות רעב ממושכות, כמו זו של סאמר, הם מקרים מקוממים במיוחד של אי צדק, המתבלטים אפילו על רקע השיגרה היומיומית של אי צדק שאותה התרגלנו לראות כמובנת מאליה. דוגמה אחת כזו של אי צדק משווע היא "ועדת שליט" היושבת בבית המשפט הצבאי "עופר". ועדה זו, ללא כל מראית עין של תהליך שיפוטי, החליטה שסאמר צריך להיות מוחזר לכלא לרצות יותר מ-20 שנה שעדיין "נשארו" מעונש המאסר שהוטל עליו. לא הוגש כתב אישום, לא הובהר במה סאמר נאשם ולסאמר לא ניתנה שום דרך שבה הוא יכול להפריך את ההאשמות. הדבר היחיד שאנו יודעים הוא כי נטען שסאמר היה בראמאללה…

המשפחה

בדו"ח בערבית בעניינו של סאמר שפרסם אתר אלדמיר (לא הצלחתי למצוא את הדו"ח באתר באנגלית), הם מתארים משפחה ירושלמית עם שישה אחים ושתי אחיות. האח הגדול של סאמר, פאדי, נהרג ב-1994 ע"י ידי חיילים הישראלים שפתחו במסע ירי אחרי הטבח שערך ברוך גולדשטיין במסגד האיברהימי באלח'ליל (מערת המכפלה בחברון). אח אחר,מדחת, בילה 19 שנים בבתי הכלא של הכיבוש. אחות אחת, שירין עיסאווי, הינה עורכת דין, אבל גם היא נאסרה ב-2010 למשך שנה.

אתמול, כשהיינו בעיסאוויה, ביקרנו באוהל ההזדהות ובבית משפחתו של סאמר. פגשנו את אימו של סאמר, את אביו, את אחותו שירין ומספר אחים. הם כולם מגוייסים למאבק להציל את חייו של סאמר ולשחרורו. אביו של סאמר ביקש מאיתנו שנעביר מסר לעולם כי שיחרורו של סאמר יהיה מסר חשוב של תיקווה לחופש ולשלום לכולם.

אימו סיפרה לנו על סיבלה של המשפחה. כאשר סאמר שוחרר מכילאו ב-2011 היתה זו הפעם הראשונה בה היו לצידה כל בניה ובנותיה בו בזמן. היא אמרה לפעילים הצעירים שנאספו בביתה שכל תקוותה לראות שוב את סאמר בחיים נמצאת כעת בידיהם. היא אמרה כי היא לא תודה למי שתומך בסאמר – כי הם רק עושים את חובתם במאבק. אבל כאן התערב אביו של סאמר והודה לכל הפעילים בשם המשפחה. הוא אמר שמאבקו של סאמר הינו צעד חשוב להגנה על כל אותם אנשים ששוחררו בחילופי השבויים כנגד ההפרות הישראליות של ההסכם.

הצעדה בעיסאוויה

בשבת ה-2.2.2013 הארגון המקומי של הצעירים "מהפכה נגד כל שלטון" הזמין אותנו להשתתף בפעילות סולדאריות עם סאמר בעיסאוויה. "חראק חיפה" הוציא קריאה מיוחדת להשתתף בפעולה בעיסאוויה. כעשרים פעילים מכל קצוות פלסטין הצטרפו למאתיים צעירים מקומיים לצעדה מראש הגבעה אל חצר המסגד שבה עומד אוהל המחאה. בהמשך צעדנו אל ביתו של סאמר במורד הוואדי. היו מספר דגלי פלסטין, הרבה פוסטרים של סאמר ודגלים של כל תנועות ההתנגדות הפלסטיניות. הסיסמה העיקרית היתה "אל מוות וו-לא אל מזאלה" – "המוות ולא ההשפלה". זו סיסמה של האביב הערבי מסוריה, כמו גם דרך ההתארגנות של הצעירים שלוקחים את היוזמה. מעט מאוד אנשים מבוגרים מלבד בני המשפחה השתתפו בצעדה.

הצעירים שארגנו את האירוע היו מרוצים מאוד מהצלחתו. הם סיפרו לנו על מצור שהוטל על עיסאוויה למשך תקופה ארוכה על ידי כוחות הכיבוש שמנעו מבקרים מבחוץ לבוא לביקורי סולידאריות באוהל המחאה ובבית המשפחה. הם סיפרו על פשיטות חוזרות ונשנות של הצבא על הכפר – להריסת אוהל המחאה ולמאסר הפעילים המקומיים. היכולת לחזור ולקיים צעדה גלויה ברחובות שיגרה מסר חשוב.

נחוצה פעולה מיידית!

פעילות הסולידאריות עם האסירים השובתים רעב השיגה את שחרורם ח'אדר עדנאן, הנא שלבי, מחמוד סרסק ואסירים נוספים. אפשר גם להציל את חייו של סאמר עיסאווי ובכך לתרום תרומה חשובה למאבק נגד הכיבוש ולמען חופש, צדק ושלום.

לישראל אין שום סיבה מיוחדת לאסור את סאמר, לתת לו למות. הם עושים זאת רק משום שהם יכולים, משום שלחייהם ולחרותם של הפלסטינים אין שום ערך בעיניים העיוורות מגזענות. המאבק שלנו יכול לעשות את ההבדל – להעלות את המודעות בדעת הקהל הבינלאומית ולגרום לישראל לשלם מחיר עבור דריסת זכויותיהם של אחרים.

ישוחרר סאמר עיסאווי!

משמרת מחאה בקריאה לשחרור סאמר עיסאווי מתקיימת מדי יום בין השעות 18:00 עד 19:00 בכיכר השעון ביפו

לאתר המשמרת ביפו – בפיסבוק

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: