Skip to content

המאבק לשחרור המשוררת דארין טאטור חזר לבית המשפט

דצמבר 6, 2017

(הכתבה הבאה פורסמה ב"שיחה מקומית". כל התמונות באדיבות אורן זיו מ"אקטיבסטילס")

השקט התקשורתי בחודשים האחרונים יכול היה להטעות אותכם לחשוב כי משפט דארין טאטור כבר הסתיים… אולי אפילו שחררו אותה? כמה כבר יכולה המדינה להתעלל במשוררת בעבור שיר אחד ושני סטטוסים בפייסבוק?

ובכן, השקט מטעה. שנתיים וחודשיים לאחר מעצרה באוקטובר 2015, משפט המשוררת נמשך בעצלתיים בבית המשפט בנצרת וסופו עדיין לא נראה בעין. ביום שני, ה-4 בדצמבר 2017, שופט המעצרים דחה שוב את בקשתה להשתחרר ממעצר הבית שהוטל עליה "עד לסיום ההליכים המשפטיים".

עדות חדשה לעניין "השהיד הבא"

ב-27 באפריל הסתיימה שמיעת העדים והשופטת הקציבה לכל אחד מהצדדים 45 יום להגשת סיכומים בכתב. התביעה ביקשה דחייה ולבסוף הגישה את סיכומיה בסוף יוני.

בזמן העבודה על סיכומי ההגנה גילה הצוות במשרדה של עו"ד גבי לסקי ראיה חשובה הנוגעת לאחד הסעיפים העיקריים בכתב האישום, פרסום תמונת פרופיל עליה נכתב "אני השהיד הבא" (בזכר גם במקור בערבית). למעשה נראה כי פרסום משפט זה הוא שגרם מלכתחילה למעצר הלילי המבוהל המשוררת, מאחר ש"המודיעין המשטרתי" פירש זאת כהכרזת כוונה לבצע תקיפה. רק לאחר המעצר חיפשו החוקרים בפייסבוק של המשוררת ומצאו את שאר הפרסומים נושא כתב האישום.

I am the next martyr

אני השהיד הבא – מודעת אבל ולא הסתה – תאריך הפרסום יולי 2014 – תמונה מתוך הפייסבוק

טאטור הסבירה בחקירותיה במשטרה ובעדותה בבית המשפט כי היא, יחד עם רבים אחרים, שיתפו תמונת פרופיל זו במחאה על הרג חפים מפשע, למשל לאחר שריפת הנער מוחמד אבו ח'דיר בירושלים ביולי 2014 ורצח ח'יר חמדאן על ידי שוטרים בכפר כנא בנובמבר אותה שנה.

התובעת טוענת בסיכומיה כי טאטור שיקרה לגבי תאריך פרסום תמונה זו וכי המצאות התמונה בטלפון של טאטור כקובץ בעל תאריך סמוך למעצרה מוכיח כי זה היה מועד פרסומה. מומחה המחשבים המשטרתי שנשאל בעדותו האם בדק מתי לראשונה פירסמה טאטור את התמונה אמר שלא ידוע לו האם יש דרך לבדוק זאת.

והנה הסתבר לסנגורים כי ניתן למצוא את התמונה בדף הפייסבוק של טאטור, כאשר פיסבוק עצמה מציגה בברור את תאריך פרסומה לראשונה ביולי 2014, כפי שטענה. מעבר לכך, פרסום התמונה במסגרת המחאות על רצח הנער מוחמד אבו ח'דיר מלמד גם על ההקשר שבו משתמשת טאטור במילה שהיד, כ"חלל" או "קורבן" ולא כתוקף, נושא שעמד במרכז חלק גדול מהדיונים במשפט.

עדות לעניין האכיפה המפלה

מראשית המשפט טענה ההגנה כי מעצרה ומשפטה של טאטור מהווים אכיפה מפלה, בעוד שרבים אחרים שפרסמו דברים חמורים בהרבה לא נחקרו ולא נשפטו. במיוחד נטען כי יחס המשטרה והפרקליטות מוטה כנגד הציבור הערבי. הדברים ברורים כשמש לכל מי שבוחן אובייקטיבית את תוכן הפרסומים, אולם באווירה השוררת בבתי המשפט בישראל, הרואה בכל ערבי המוחה כנגד השלטון סיכון בטחוני, טענה זו קשה להוכחה ותמיד ניתן לטעון כי לכול פרסום יש נסיבות מיוחדות הנלקחות בחשבון.

IMG-2017 11 20-handmade gift from Dareen to Gaby

דארין והסנגוריות: מימין הייא אבו ורדה, משמאל גבי לסקי. דארין הכינה מתנה מלאכת יד למגינותיה

והנה, ראה זה פלא, נפלה לידי ההגנה הזדמנות פז לחזק את טיעונה כאשר שרת התרבות, מירי רגב, היא ולא אחרת, פרסמה על עמוד הפייסבוק שלה את אותו סרטון עצמו שטאטור נאשמת בפרסומו ובו היא מקריאה את השיר "התנגדו בני עמי, התנגדו להם". השרה עשתה זאת כתגובה על הצגת הסרטון במסגרת הקראת הפרוטוקולים ממשפט טאטור בערב מחאה שנערך בתאטרון יפו ב-30 באוגוסט. כאן כבר אין מדובר בהשוואה בין פרסומים שונים אלא באותו סרטון עצמו. התרגום הקלוקל לעברית שהוסיפה השרה, כמו גם השאלה "היכן לדעתכם הוקרן הסרטון הבא?" שנוספה ככותרת, אין בהם כדי לשנות את חומרת הפרסום, אם היתה כזאת מלכתחילה.

פרט חשוב נוסף הוא הקף הפרסום. בכתב האישום מוזכר כי מספר ימים לאחר מעצר טאטור נספרו כבר 153 צפיות בסרטון (חלק מהם צפיות החוקרים עצמם). התביעה בסיכומים מדבר על "הפוטנציאל העצום" לחשיפה של פרסומי טאטור באינטרנט. לעומת זאת אותו סרטון עצמו זכה לעשרות אלפי צפיות בדף הפייסבוק של רגב. למרבה הפלא השרה לא נעצרה ולא נחקרה וככל הנראה אף לא התבקשה להסיר את הסרטון המסוכן.

ראיה שנדחתה וראיות שהתקבלו

עו"ד לסקי הגישה בקשה לבית המשפט להוסיף לתיק את שתי הראיות החדשות: צילום מהפיסבוק של טאטור ובו תאריך פרסום הכיתוב "אני השהיד הבא" והסרטון מדף הפייסבוק של מירי רגב. ניתן היה לצפות כי ראיות כאלו יתווספו בקלות כמסמכים נוספים לתיק המלא ממילא בצילומי מסך וקבצי מחשב.

אלא שבתיק זה מנהלת התביעה מלחמת התשה על כל פרט ופרט, ולאחר משא ומתן ממושך נקבעה ל-15 בנובמבר ישיבה נוספת של המשפט לדון בקבילות הראיות החדשות. התובעת דרשה לחקור את מי שצילם את התמונה מדף הפייסבוק של טאטור כתנאי להגשתה. מי שיכול היה להיחקר היו טאטור עצמה או עורכת הדין שייצגה אותה בישיבה, הייא אבו ורדה. לבסוף החליט צוות ההגנה לא להסכים לחקירה כזאת, שעלולה לפתוח פתח לתביעה להעלאת נושאים נוספים, ולוותר בלית ברירה על הגשת העדות החשובה.

לגבי הסרטון מעמוד הפייסבוק של רגב נקטה התביעה קו אחר. היא מוכנה להגשת הסרטון כראיה אם יורשה גם לתביעה להגיש סרטונים אחרים מדף הפייסבוק של רגב בו היא מסיתה כנגד טאטור וכנגד המגינים עליה. משום מה פתאום התאפשר להגיש סרטונים מפייסבוק בלי צורך בחקירת עדים. כנראה שהתביעה השתכנעה שההסתה של רגב נגד טאטור תשפיע על השופטת יותר מהטיעון המשפטי של אכיפה מפלה.

סיכומים בעל פה אחרי הסיכומים בכתב

התובעת ניצלה את הדיון בראיות הנוספות למחטף נוסף. כשהעדויות התקרבו לסיומן ביקשה התובעת שהסיכומים יהיו בעל פה, בעוד שהסניגורים עמדו על זכותם לסכם בכתב. כאשר נענתה השופטת לבקשת הסניגורים לסכם בכתב, ביקשה התובעת כי ינתן לה אפשרות להגיב לסיכומי ההגנה. היא נמקה זאת בכך כי במהלך סיכומים בעל פה היא יכולה לקטוע את דברי הסנגורית, מה שלא יתאפשר במהלך סיכומים בכתב. השופטת התעלמה מבקשה לא שגרתית זו.

כעת, בשל הראיות הנוספות, קבעה השופטת סבב נוסף של סיכומים בעל-פה שיישמעו ב-28 בדצמבר, לאחר הגשת הסיכומים בכתב.

המאבק על מעצר הבית

בינתיים חלפו כבר יותר משנתיים מאז מעצרה של טאטור. גם כאשר הורשתה, החל מה-22 במאי, לצאת מביתה בשעות היום, נקבע כי עליה להיות מלווה בכל זמן על ידי "מפקח" שיחתום על ערבות ויאושר על ידי בית המשפט. משימתם העיקרית של המפקחות והמפקחים הינה להשגיח שלטאטור לא תהיה כל גישה לאינטרנט. בתנאים כאלו מובן כי אינה יכולה לעבוד או לחיות חיים נורמאליים.

IMG-2017 11 20-full courtroom

הדיון על הבקשה לביטול מעצר הבית – האולם הקטן היה מלא בתומכי המשוררת

בדרך כלל תנאי המעצר מוקלים עם חלוף הזמן בהסכמת התביעה, אולם במקרה של טאטור ממשיכה התביעה וטוענת בדבר המסוכנות המדומיינת של המשוררת ומתנגדת לכל הקלה. עם חלוף שנתיים מאז מעצרה של טאטור, ולנוכח התמשכות המשפט שעדיין לא נקבע מועד לסיומו, הגישה לסקי בקשה לביטול מעצר הבית. הבקשה נידונה ב-20 בנובמבר בפני השופט נעמן אידיריס, זה שהורה לפני שנתיים על מעצר טאטור עד לתום ההליכים המשפטיים. האולם היה מלא חברים שבאו לתמוך בדארין, מקווים שהפגנת התמיכה תעזור למערכת להתעשת ולשים קץ להתעללות חסרת ההיגיון. התובעת חזרה בדיון על התנגדותה לכל הקלה מבלי שטרחה אפילו לנמק.

השופט דחה את החלטתו ל-4 בדצמבר ב-14:00. כאשר הגענו, כעשרה חברים ובני משפחה, לשמוע את ההחלטה בשעה היעודה, נתן לנו השופט להתייבש באולמו כשעה וחצי בעוד הוא מנהל דיונים מדיונים שונים. לבסוף הוא הואיל בטובו להתפנות להודעה קצרה, שנמשכה פחות מדקה, כי הוא דחה את הבקשה לביטול המעצר. ההחלטה עצמה כבר היתה כתובה קודם לדיון. כדי להראות כי אינו מתעלם מהתמשכות המעצר תקופה כה ארוכה הוא האריך את השעות בהן מותר לטאטור לצא מהבית, שיהיו עתה בין תשע בבוקר לעשר בלילה – אך עדיין רק בלווית מפקח\ת צמוד\ה, מה שאומר שההקלה הינה סמלית בלבד.

שוב נוכחנו קמה קשה למצוא שמץ של צדק או היגיון במערכת המשפט הישראלית. למרות זאת מיהרנו לפנות לעורכות הדין: על ההחלטה הזאת חייבים לערער ומיד.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: