יונה יהב – חיפה לא רק שלך!

מכתב פתוח לראש העיר חיפה

אתמול (שישי, ה-18.7.2014) התקיימה בחיפה הפגנת "אלחראק אלשבאבי" כנגד הטבח שישראל מבצעת בתושבי רצועת עזה. להיום, שבת 19.7, מתוכננת צעדה יהודית-ערבית בשדרות מוריה תחת הכותרת "לעצור את המלחמה. להסיר את המצור!"

לרגל הפגנות אלו פרסם ראש עיריית חיפה, עו"ד יונה יהב, גילוי דעת בדף הפייסבוק שלו ואף ביקש מהקוראים לשתף את הדף. גילוי הדעת של יונה יהב בא בתגובה ללחצים המופעלים עליו מצד מתנגדי ההפגנות. הוא מתלונן על כך כי "בשעות האחרונות רצות ברשת שמועות שקריות ומרושעות כאילו אישרתי קיומן של הפגנות בעיר בהשתתפותם של גורמים קיצוניים".

כמי שמכיר מקרוב את "סצנת ההפגנות" בעיר אני יכול להעיד ולאשר את דברי יונה יהב כי העירייה אינה מאשרת הפגנות. אולם מעבר לכך דבריו של ראש העיר מהווים פגיעה חמורה בדמוקרטיה, בחופש הביטוי והמחאה ואף בשקט וביחסים בין תושבי העיר שלדבריו יקרים לליבו.

בין דם לדם

ראש העיר מבקש למנוע הפגנות בחיפה בטענה כי "בזמן שחיילינו מחרפים את נפשם מול קיני הטרור והמחבלים בעזה, אין להלהיט את הרוחות או לייבא את האלימות, המחלוקת וההתלהמות לרחובותינו." הוא אינו טורח אפילו להעמיד פנים כאילו אכפת לו מדמם של עשרות הילדים שנטבחו על ידי חייליו. בדיבוריו על מניעת המחלוקת וההתלהמות הוא לוקח חלק במחלוקת ומלבה את הרוחות נגד הציבור הערבי הכואב את דם אחיו הנטבחים.

הדמוקרטיה

נראה כי ראש העיר נרדם בשיעור בו מסבירים כי הדמוקרטיה נועדה בדיוק כדי לאפשר הבעת עמדות שהשלטון או אף רוב הציבור אינם רוצים לשמוע…

ההפגנות היום נועדו לעצור את הטבח – לכן חיוני להפגין היום, בכל העוצמה ובכל מקום.

הסדר והשלווה

ראש העיר ממשיך ומתאר את פעולתו בימים האחרונים: "קיימתי הערכת מצב דחופה עם משטרת ישראל ואנשי הביטחון בעירייה… הם הבטיחו כי יעשו את מירב המאמצים לחסום את המפגינים ולשמור על השקט."

השוטרים שהתנפלו על המפגינים אתמול ב"כיכר השלום והסובלנות" ברחוב הגפן מול הגן הבהאי המקסים עשו כמיטב יכולתם למנוע את ההפגנה, כולל דהירה בסוסים לעבר מפגינים שניצבו בשקט על המדרכה וגרירת צעירים מהמדרכה לאמצע הכביש תוך שהם חובטים בהם באלות ובאגרופים.

האם זה השקט והשלווה שלהם שואף ראש העיר? האם לא יטיב לעשות עם יפעל לחינוך המשטרה לכיבוד זכות ההפגנה וחופש הביטוי?

חיפה לכולם

ראש העיר מספר כי "הגיע אלינו מידע מודיעיני על כך שגורמים שמקורם מחוץ לעיר, בעיקר מכפרי המשולש והגליל מתכננים להגיע היום ומחר להפגנות נגד צה"ל ומבצע "צוק איתן"… והנחתי (את המשטרה) למנוע ככל הניתן מגורמים אלה להגיע לחיפה."

כבן כפר קטן ליד חיפה שבא לעיר הגדולה ללמוד באוניברסיטאותיה ואחר כך נשאר בה כדי לעבוד, ברצוני להדגיש כי העיר איננה של ראש העירייה ואף לא רק של המתגוררים בה. שני מליון תושבי הצפון, בערך מחציתם ערבים, באים לחיפה כדי לעבוד, ללמוד, לקנות, לבלות ואף להפגין. ללא תושבי האזור חיפה תהיה עוד פרוור שינה של תל אביב.

חיפה לא תשתוק

בניסיון להתחמק מ"אימת ההפגנות" יונה יהב מתמם: "אנחנו כתמיד נגד הפגנות שעניינן צריך להפטר מול גורמי השלטון בירושלים ולא בחיפה."

ההפגנות שלנו אינן מופנות אל שלטונות ישראל – אנו כאזרחי חיפה והאזור, כחלק חי מהעם הפלסטיני וכיהודים שמסרבים להיסחף ולהיות חלק מהגל הגזעני הרצחני, מביעים מעירנו חיפה את זעקתנו לעולם כולו: די לטבח בעזה.

יונה, חיפה גדולה עליך… חיפה שייכת לכולנו.

"אמא כבר מותר לדבר?"

(קטעים משיר של יונתן גפן שפורסם בזמן מלחמת לבנון, 1982. מתוך הספר "ואין תיכלה לקרבות ולהרג")

כן, איש רוח, נגמר המשבר,

כן, עכשיו כבר מותר לדבר,

כן, איש רוח, השקט נשמר,

ועכשיו כבר מותר, כבר מותר.

כבר הלילה רוגע וצח,

השתתקו רעמי התותח,

ומחיר כבר נספר ונמנה,

ומותר לדבר בן יונה.

….

איש רוח דיבר, כבר מותר,

חלפו כבר גשמי המצרר,

גם הואקום חלף עבר,

כבר מותר לך

לבקש סליחה,

משלושה ילדים,

רצים עם כדים,

ברחובות בלי שמות,

לבתים בלי קומות,

ובמקום הדירה –

ואקום נורא.

…

כן, איש רוח, הייתה הזדמנות,

להקים צעקה: לא למות!

אך אתה העדפת לסתום,

ולחזור לבסיסך בשלום.

…

ובכל לילה תראה בשנתך,

איך באים הרוגי שתיקתך

לתבוע עלבון והסבר,

כן עכשיו כבר מותר לדבר!