דילוג לתוכן

המשטרה תקפה הפגנה נגד ענשי מאסר מחמירים ומפלים לערבים שנעצרו במאי 2021

דצמבר 22, 2022

חראק חיפה ארגן בשבת הפגנה נגד העונשים הכבדים שהוטלו על ערבים שנעצרו בעקבות אירועי מאי 2021, בעוד יהודים שפגעו בערבים זכו ליחס מקל. תחילה דרשה המשטרה לשנות את מקום ההפגנה ודרשה שלא יונפו דגלי פלסטין בשל אירועי חג החגים "שנועדו לקדם דו קיום וסובלנות". גם לאחר שהמארגנים שינו את מקום ההפגנה, המשטרה ניסתה למנוע אותה ועצרה שלושה מפגינים.

(הכתבה הבאה פורסמה ב-19.12.2022 באתר "שיחה מקומית". דברים נוספים שנכתבו בעקבות אותם אירועים אפשר לקרוא בערבית ב"حيفا الحرة".)

הערבים בחיפה זוכרים את אירועי מאי 2021 כטראומה. האלימות בעיר החלה ב-9 במאי לא כהתנגשות בין יהודים וערבים אלא כהתקפה אלימה של המשטרה על הפגנה רעשנית, אבל בהחלט לא אלימה, שארגן "חראק חיפה" בסולידריות עם תושבי שייח' ג'ראח נגד הטיהור האתני. המפגינים פוזרו בכוח אך חזרו ביומיים הבאים ל"כיכר האסיר", שם התקיימו ההפגנות, במספרים גדולים יותר.

רק ביום השלישי להפגנות הופיע גורם נוסף – מפגיני ימין שארגנו הפגנת נגד, בעוד המשטרה מנסה לפזר את הפגנת החראק. לאחר שהמפגינים הערבים נסוגו ברובם לוואדי ניסנאס, המשטרה ארגנה את מפגיני הימין לצעוד ברחוב הראשי של המושבה הגרמנית בקריאות "מוות לערבים", תוך שהם זורקים אבנים על עוברים ושבים בחסות השוטרים. תלמידת תיכון אחת נפצעה בראשה מאבן ואיבדה עין. לאחר שסיימו לצעוד ברחוב הראשי, פנו מפגיני הימין לצוד עוברי אורח ערבים ברחוב ולהכות בהם בחסות המשטרה.

ביומיים שבאו אחר כך כבר לא התקיימו בעיר הפגנות. התושבים הערבים שנחרדו מהתקיפות התארגנו להגנה על השכונות, והפורעים הגזעניים פנו לשכונות המעורבות שיש בהן מיעוט ערבי ועברו בין השיכונים לחפש קורבנות. הצעירים הערבים ששמעו על התקיפות ניסו לצאת לכיוון השכונות המעורבות אך נתקלו באלימות קשה מצד המשטרה ומשמר הגבול.

באירועי מאי 2021 ובעקבותיהם נעצרו בחיפה מאות צעירים ערבים. ברחבי הארץ הגיע מספר העצורים לאלפים. בעקבות אירועים אלו הוגשו מאות כתבי אישום נגד צעירים ערבים. מכל המקרים של תקיפת ערבים באותה תקופה נחקרו רק מקרים בודדים, ובמקרים המעטים שהוגשו כתבי אישום בתי המשפט הקלו עם הנאשמים.

לעומת זאת מנהלים המשטרה, הפרקליטות ובתי המשפט מסע חורמה נגד אותם צעירים ערבים שנעצרו, שבלי להכנס לפרטי כל מקרה ומקרה הציבור הערבי רואה בהם את מי שיצאו להגן עליו מפני התקפות פורעים גזענים. בחודשים האחרונים הגיעו משפטים רבים לסיומם, ורבים מהנאשמים קיבלו עונשי מאסר ממושכים, רבים מהם משבע עד עשר ואף חמש עשרה שנים, גם במקרים בהם לא נגרם נזק או פגיעה של ממש.

הענישה הכבדה לנאשמים הערבים מול ההקלה עם התוקפים מהצד השני מתפרשת בציבור הערבי כהמשך להתקפות הגזעניות עצמן, כניסיון להרתיע את הצעירים הערבים מלהתנגד במקרה של תקיפות חוזרות בעתיד. רוב העצורים הפעם אינם באים מרקע פוליטי, אלו צעירים שרצו לצאת ולהגן על בתיהם ועל שכניהם. רק עכשיו, לאחר שנדהמו מחומרת העונשים, מתחילה התארגנות של משפחות העצורים ושל פעילים שמנסים לעזור להן. בהקשר זה החליט חראק חיפה לחזור ל"כיכר האסיר" להפגין נגד הענישה המחמירה והמפלה. ההפגנה נקבעה לשבת ה-17 בדצמבר, בשעה 5 בערב.

ביום שלישי בערב הגיעו שוטרים לביתי ומסרו לי "הזמנה לסור למשטרה" למחרת בבוקר לשיחה עם מפקד משטרת חיפה, סנ"צ חיים אזרד. תחילה הבהרתי למפקד כי איני מייצג את החראק, אולם לבקשתו הסכמתי להעביר מסר לחראק. ביקשתי לקבל את עמדת המשטרה בכתב. בשעות הערב, כשהעבירו לי את המכתב, גיליתי כי הם תיארו אותי בו כ"נציג החראק", למרות שהבהרתי להם שוב ושוב כי אינני מייצגו.

שלושת עצורי ההפגנה הצטלמו למזכרת עם תומכיהם ועורך הדין עדי מנסור מעדאלה, אחרי השחרור, בעשר וחצי בלילה, מול משטרת חיפה

המפקד טען כי בשל אירועי "החג של החגים" קיום ההפגנה במקום המתוכנן יגרום להפרת סדר, ולכן הוא ימנע מראש את קיומה. הוא אף הודיע כי מי שינסה להניף דגל פלסטין יעצר מיד. הוא גם טען כי המשטרה אמונה על שמירת חופש הביטוי והציע לחראק אלטרנטיבות: קיום דוכן חומר הסברה במקום הפגנה ("אבל בלי שום דגל פלסטין!") או העברת ההפגנה למקום אחר. במכתב שקיבלתי לבסוף אף מוצעים במפורש שני מקומות חלופיים: רחוב המגינים או רחוב הגפן.

העברתי את המכתב לחראק כמו גם למרכז "עדאלה" הפועל לשמירת זכויות האדם של הציבור הערבי פלסטיני. במהלך יום חמישי התנהל דיון ממושך שבמהלכו הבהירו עורכי הדין של עדאלה לממונים במשטרה כי ההפגנה מטבעה אינה זקוקה לאישור, ועקב כך אין גם שום הליך חוקי שבו המשטרה יכולה להציב תנאים למפגינים. הנפת דגלי פלסטין, כידוע, אינה עברה ולכן אינה יכולה להיות עילה חוקית למעצר. באם יש סכנה להפרת השלום מצד מתנגדי ההפגנה על המשטרה להגן על המפגינים.

בינתיים, ברביעי בערב, מרוקו הפסידה בחצי גמר המונדיאל לצרפת (בניגוד למה שכולנו קיווינו) ונקבע כי תשחק נגד קרואטיה במאבק על המקום השלישי בשבת בחמש. לחברי החראק שנפגשו לדון במצב היה ברור כי יש לשנות את זמן ההפגנה ונקבע שתתקיים ב-3:30, כדי לאפשר לאנשים לצפות במשחק.

ב-3:30 היתה צריכה להתקיים במושבה הגרמנית גם תהלוכה גדולה של תנועת הצופים… בין הרצון להתרחק מהצופים והרצון לאפשר למפגינים, שרבים מהם אימהות ובני משפחות אסירים, שאינם מורגלים בהפגנות, להפגין ללא התערבות המשטרה, נקבע כי ההפגנה תתקיים בכיכר הבהאים שברחוב הגפן, בקצה העליון של המושבה הגרמנית. עורך הדין מעדאלה מסר על ההחלטה למשטרת חיפה.

בבוקר שישי פרסם עיתון "אלמדינה", מקומון בשפה הערבית שמחולק בחיפה ובאזור, בכותרתו הראשית, כי המשטרה איימה על החראק שתמנע את ההפגנה. רבים שראו את הידיעה נמנעו מלבוא להפגנה מתוך חשש מאלימות המשטרה או ממעצר. מנגד, רבים מהחברים והתומכים הצעירים של החראק לא אהבו את ההחלטה "המתונה" והחליטו גם הם להימנע מלבוא להפגנה.

בשבת אחר הצהריים היה הרחוב הראשי במושבה הגרמנית גדוש באלפי חוגגים. הכבישים מסביב נחסמו כולם בידי המשטרה, כך שהמפגינים נאלצו לחנות רחוק ורבים הגיעו באיחור. סנ"צ אזרן חיכה לנו שם, ליד כיכר הבהאים, שהיתה מוקפת שוטרים וריקה מאדם. כשהגענו עם הפלקטים דרשו השוטרים שנעמוד מאחורי הכיכר, כך שלחוגגים ברחוב הראשי לא תהיה כל אפשרות לראות אותנו. לא הסכמנו. כאשר הוצאנו את השלטים ונעמדנו בצד הכיכר הפונה אל הרחוב, הורה הקצין לשוטרים לעמוד כחומה מולנו, כך שיסתירו אותנו מהקהל. כאשר הוציאו כמה מהמפגינים דגלי פלסטין מיהרו השוטרים לפעול בכוח, לחטוף את הדגלים ולעצור שלושה מפגינים (בינהם כותב שורות אלו).

מה שייחד הפגנה זו היה שחלק גדול מהמשתתפים לא היו מקרב המפגינים הקבועים אלא בני משפחות אסירים, שנשאו את תמונות יקיריהם עם הכיתוב "החופש לשבויי הבת אלכראמה, לא לענישה הבלתי צודקת".

הסבר קצר: (1) המונח "אסרא" פרושו "שבויים", והוא משמש היום במקום המונח "אסירים" למי שנפל בשבי תוך כדי מאבק בדיכוי או נאסר בשל שרירות המשטר. (2) "הבת אלכראמה" הוא השם הרישמי בנרטיב הפלסטיני של אירועי מאי 2021, והוא נועד להדגיש את "עמידת הכבוד" שעמד הציבור נגד הטיהור האתני בשייח' ג'ראח ובמקומות אחרים, נגד הניסיונות לשינוי הסטטוס קוו במסגד אל-אקצא, נגד ההפצצות על עזה ונגד התקיפות הפשיסטיות על האזרחים הערבים בתוך הקו הירוק.

ההפגנה נמשכה יותר משעה כאשר השוטרים יוצרים חומה במטרה להסתירה מהציבור – תמונה באדיבות רשאד עומרי, אלמדינה

למרות המעצרים, ההפגנה נמשכה יותר משעה, ממש עד לתחילת המשחק של מרוקו. הנוכחות המשטרתית המסיבית רק הגבירה את הנראות של ההפגנה. ואף שברחוב היו אלפים, "בני כל הדתות", כמו שציינה המשטרה במכתבה, לא ניכרה שום עויינות מהציבור כלפי המפגינים. התגובות היחידות שנשמעו היו אוהדות. האלימות והעויינות כולן היו אך ורק מצד המשטרה.

אחרי ההפגנה הלכו רבים מהמפגינים לחכות לעצורים מול תחנת המשטרה. המשטרה, שידעה כנראה כי אין עילת מעצר חוקית, פרסמה הודעה כוזבת לעיתונות לפיה "עיכבה" שלושה מהמפגינים. בפועל, מיד כשנגררנו בכוח לניידת (למרות שלא הייתה שום התנגדות למעצר) נאמר לנו כי אנו עצורים. המעצר נמשך עד שעת ערב מאוחרת, הרבה מעבר לשלוש השעות שמותרות במקרה של עיכוב. במשך כל שעות המעצר, גם כשכבר ברור היה כי נשתחרר בקרוב, התעקשו השוטרים כי נישאר כבולים.

במהלך הימים שקדמו להפגנה הרגעתי את מי ששאל ואמרתי כי המשטרה לא תתערב. הרי הם עצמם הציעו שנפגין ברחוב הגפן… בעודי במעצר נזכרתי בבדיחה מימי המהפכה האיראנית ב-1979. היה עוצר לילה בטהרן והודיעו שמי שיפר את העוצר יירה. שני שוטרים הלכו ברחוב וראו אדם עובר. אחד השוטרים הורה לו לעצור. כשזה עמד על מקומו התקרב אליו השוטר וירה בו למוות. "אם כבר הורית לו לעצור והוא עצר, מדוע ירית בו?" שאל חברו. "קשה לי לפגוע בהם כשהם הולכים," היתה התשובה. במבט לאחור, תהיתי אם שוטרי משטרת חיפה לחצו עלינו להזיז את ההפגנה למקום אחר רק כדי שיהיה להם נוח יותר להסתיר אותה מעיני ההמון ולבצע מעצרים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: