דילוג לתוכן

היזהרו שלא להיתלות בגלגלי מטוסי האימפריה הנסוגים

אוגוסט 23, 2021

כמה לקחים מקומיים לנוכח מראות הזוועה של האפגנים המנסים להימלט מארצם בשדה התעופה של קאבול

(מאמר זה פורסם היום ב"שיחה מקומית")

אנו חיים בזמנים מעניינים.

ואני בהחלט לא מתכוון לשיעמומון של הפוליטיקה המקומית. אני בטוח שגם מפגיני בלפור המסורים ביותר כבר שכחו למה בכלל הם נאבקו במשך תקופה ארוכה כל כך כדי לא לשנות כלום.

אבל בעוד ישראל מקובעת בתנוחה הבלתי אפשרית של דיכוי, כיבושים וסכסוכים בכל החזיתות, העולם הגדול שסביבנו זז. ארצות הברית, שרק לפני שלושים שנה הוכרזה כמנצחת הגדולה במלחמה הקרה וכמעצמה היחידה שמכתיבה את הסדר העולמי, הפסידה זה עתה במלחמה הארוכה בתולדותיה. תבוסה זו אינה אירוע מקומי ומבודד, היא חלק ממשבר עמוק של מערכת השליטה האמריקאית בזירה המקומית והבינלאומית: היא מתווספת למשבר הפיננסי העולמי בשנים 2007-8 שמקורו בשחיתות המערכת הבנקאית האמריקאית וחוסר הפיקוח עליה, למשבר המערכת הפוליטית שלה שהתגלה לעיני העולם כולו בצורתו המגוכחת עם הפארסה של נשיאות טראמפ, כשלון והתחמקות המדינה מהגנה על האזרחים שנחשף לנוכח מגפת הקורונה, משבר היחסים הבין-גזעיים ועוד.

מה השתנה?

מה הלקח מכשלונן של ארה"ב ובעלות בריתה המערביות במלחמתן באפגניסטאן?

ראשית, כשלונן אינו נובע מחוסר באמצעים, בזמן או במאמץ, ואף לא מכוחו הרב של האוייב שפעל נגדן. בתסכולו ביידן מנסה להטיל את האשמה על משרתיו בממשלת אפגניסטאן ובצבא האפגני. "הם מושחתים, הם לא נלחמו", הוא אומר. אבל את המושחתים האלה השליטה ארצות הברית בכוח צבאי ברוטאלי על אפגניסטאן. כמה ישרים כבר יכולים להיות פוליטיקאים ששולטים בעמם בחסות כידוני הכובש הזר? החיילים האפגנים שנשכרו, חומשו ואומנו על ידי ארה"ב ספגו עשרות אלפי הרוגים ומאות אלפי פצועים, עשרות מונים יותר מהחיילים האמריקאים ובני בריתם המערביים. אבל, כרגיל, בעייניי המערב ההרוגים האפגנים, יהיו אלה אויבייהם, אזרחים לא מעורבים או מי שנלחם בשירותם, כלל אינם נחשבים. מי שסיכן את חייו בשירות האימפריאליזם לא זכאי אפילו לכרטיס טיסה ולמעמד של פליט כדי להציל את חייו וחיי בני משפחתו.

לוחמי הטליבאן בארמון הנשיאות בקאבול

מראות הזוועה בשדה התעופה של קאבול, והסרוב המערבי לקלוט את משתפי הפעולה שסיכנו את חייהם בשירותם, מהווים הוכחה מוחצת לגבי האופי האמיתי של המלחמה. המערב לא בא לקדם את זכויות האדם, מעמד האישה או הדמוקרטיה באפגניסטאן. הוא בא להנציח סדר עולמי שבו העליונות הלבנה והגזענות הם עקרונות היסוד.

אלא שבינתיים העולם זז ונמצא כבר במקום אחר. מה שאנו רואים היום לפנינו אינו רק נפילתה של האימפריה האמריקאית אלא פרק חשוב בסיומה של תקופה הסטורית שלמה, בת מאות שנים, בה מיעוט של מעצמות יכול היה לשלוט באמצעות כוח צבאי על רוב עמי העולם, תקופת הקולוניאליזם. לכן נכשלה ארה"ב במלחמותיה הגדולות האחרונות בויאטנאם, בעיראק ובאפגניסטאן.

בינתיים מנסה ארה"ב להחליף את מנוף השליטה הצבאי במנוף כלכלי. כמעט מידי יום אנו שומעים על סנקציות כלכליות חדשות שמטילה ארה"ב על מי שמתחרה עימה או שאינו סר למשמעתה. אלא שכלכלת ארה"ב מאבדת במהירות את מקומה בתור הכלכלה המרכזית בעולם, כאשר עבור יותר ויותר מדינות שותפת הסחר העיקרית הינה סין. זמן קצר לפני השתלטות הטליבאן על ערי אפגניסטאן הודיעה להם ארה"ב כי אם יתפסו את השלטון תטיל עליהם מצור כלכלי. מנהיגי הטליבאן, שהיו רגילים שיטילו עליהם פצצות מצרר, לא התרשמו. לצורך פיתוח כלכלי הם כבר פתחו ערוץ תקשורת עם סין.

לי זה לא יקרה

"קשה לעשות תחזיות, במיוחד ככל שהדבר נוגע לעתיד".

לא מצאתי נתונים מדוייקים, אבל לא אטעה הרבה אם אניח שמבין שני טריליון הדולר שהשקיעה ארה"ב בכיבוש אפגניסטאן לפחות מאה ביליון הושקעו בשירותי המודיעין. למרות זאת לא היה לנשיא ארה"ב שמץ של מושג מה קורה בשטח. ימים ספורים לפני פינוי השגרירות בקאבול הוא הכריז כי לא יהיה פינוי בהליקופטרים מגג השגרירות כמו בסייגון. לבסוף כל הסצנות מסייגון שוחזרו במלואן, עם ההבדל הגדול שהפעם הכול מצולם מכל זווית אפשרית ומשודר בכל הערוצים בזמן אמת.

אנו חיים בעולם שמתיישר לפי הציפיות לעתיד. לכן, כשארה"ב הכריזה כי צבא שכירי החרב שלה באפגניסטאן יחזיק מעמד לפחות 90 ימים אחרי פינוי הצבאות הזרים, היה ברור כי שום חייל אפגאני הגיוני לא ימצא טעם לסכן את חייו במלחמת 90 הימים כדי להציל את כבודם של אלו שנטשו אותו.

מה כל זה קשור אלינו?

ישראל היא עמדה קדמית במערכת השליטה האמריקאית\מערבית במזרח התיכון. שליטה זו פשטה מזמן את הרגל, והיא מתקיימת רק בכוח האינרציה. האסטרטגיה הפוליטית\צבאית הישראלית מבוססת זה שנים על הניסיון לסבך את ארה"ב במלחמה נגד איראן, בעוד שארה"ב מתקשה להתאושש מהנזקים שגרמה לעצמה במלחמות באפגניסטאן ובעיראק.

הבריתות שכרתה ישראל לאחרונה עם נסיכי האמירויות, מלך בחריין והגנרלים פושעי המלחמה מסודאן הן חלק ממלחמת מאסף של מי שמנסים לעצור את התקדמות האזור לכיוון של יותר דמוקרטיה ושיוויון. העמים הערבים ושאר עמי האזור החלו בתהליך של שינוי הסטורי עצום שנבלם (בינתיים) בדיכוי רצחני ובהצתת סכסוכים לאומיים ועדתיים על ידי מי שמעוניינים למנוע את השינוי. כדי לשמר את הפרדיגמה של "וילה בג'ונגל" יש מי שפועל בשיטתיות לשמור על "הג'ונגל" במצבו "הפראי".

אפגנים מפונים במטוס צבאי אמריקאי

"הבעיה הפלסטינית" ירדה מסדר היום הפוליטי הישראלי מתוך הנחה ש"לאף אחד לא אכפת מגורל הפלסטינים". בינתיים ישראל עסוקה כל כולה במלאכת הדיכוי והגזל היומיומי ואיש אינו עוסק במציאת "פתרונות". אלא שיחסי הכוחות שבמסגרתם כל זה מתאפשר הוא ההגמוניה האמריקאית המתפוררת והשיתוק המוחלט של העולם הערבי מתוך המשבר העמוק של התנועה לשינוי, המהפכה ומהפכת הנגד. בעין הסערה, בישראל, שום דבר לא זז, ומסביב כוחות איתנים לפותים במאבק על עתיד האזור.

הגיע הזמן להתחיל לתכנן ולהתכונן לתקופה הפוסט-אמריקאית, פוסט קולוניאליסטית, של המזרח התיכון.

עבור היהודים שחיים בארץ, הגיע הזמן להבין שהשאלה העומדת לדיון אינה רק "הבעיה הפלסטינית" אלא גם שאלת קיומם הם באזור. למעשה שתי הבעיות שזורות זו בזו. התקופה הקולוניאליסטית בעולם בתהליכי סיום וגם ההרפתקה הציונית מתקרבת לסיומה.

ישראל עלולה לבחור לסיים הכל באש ובפטריות העשן של מלחמה גרעינית. מי שחייו יקרים לו יכול לנסות להימלט מהאזור לפני שיאלץ להתחנן על מקום במטוסים האחרונים. לחילופין, מי שעוד מאמין שהחיים כאן יכולים להתנהל גם אחרת, חייב כבר עכשיו לנסות להניח את היסוד לסדר פוליטי, חברתי וכלכלי אחר, לביטול המשטר הגזעני והעליונות הלבנה ולכינון מדינה דמוקרטית אחת לכל תושביה.

להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: