Skip to content

המשוררת דארין טאטור הפריכה בעדותה את אשמת ההסתה

נובמבר 28, 2016
dareen-with-lasky-before-court-oct-31-2016

(נוסח מקוצר של הכתבה פורסם אתמול, ה-27.11.2016, ב"שיחה מקומית".)

ביום חמישי ה-24.11, כשחזרתי מישיבת בית המשפט בנצרת, ראיתי מרחוק את ענני העשן מתמרים מעל חיפה. למרבה המזל רוב הנזק מהאש היה ברכוש ולא היו פגיעות קשות. אולם במקביל ללהבות האש ותמרות העשן עלו גם גלי ההסתה מצד מנהיגים פוליטיים וראשי "כוחות הביטחון" נגד הציבור הערבי. ההסתה התרגמה מיידית למסע ציד דו ראשי: מצד אחד כל ערבי שנראה באזור שהיו בו שריפות הפך לחשוד ונעצר. מצד שני נפתח מצוד אחר "המסיתים בפייסבוק".

העצור הראשון בגל החדש של מעצרי הפייסבוק הזכיר לי מאוד את המקרה של המשורת דארין טאטור. מדובר בעיתונאי מרהט שבנגב, אנס אבו דעאבס, שכתב בשני פוסטים ביקורת נוקבת על אותם ערבים ששמחים על גל השריפות או טוענים שהן עונש משמים על החוק המתוכנן למניעת הקריאה לתפילה מהמסגדים. המשטרה תרגמה דברים בניגוד לכוונת הכותב, הוציאה קטעי משפטים מהקשרם. ביום שישי הוארך מעצרו של העיתונאי "עד שיימצא תרגום מוסמך של דבריו" ובמוצאי שבת הוארך שוב ליומיים נוספים.

סולידאריות בינלאומית והקלת תנאי המעצר לאחר 13 חודש

נחזור לסאגה של המשוררת דארין טאטור, שהפכה לפנים המוכרות בעולם כולו של הרדיפות הישראליות נגד חופש הביטוי הפלסטיני ברשתות החברתיות. ברחבי העולם השתתפו אלפי סופרים, משוררים ופעילים חברתיים במחאות שונות על מעצרה ובדרישה לשחרורה המיידי ולביטול כל ההאשמות נגדה. ב-11 באוקטובר 2016, במלאת שנה למעצרה, פרסמו יותר ממאתיים אנשי רוח, אקדמאים ופעילים דמוקרטיים בישראל מכתב בעברית עם אותן דרישות.

protest-in-london

סולידאריות בלונדון

בינתיים התחלף צוות ההגנה. עורכי הדין גבי לסקי ונרי רמתי מתל אביב, שהחליפו את עו"ד עבד פאהום מנצרת, הגישו "בקשה לעיון חוזר" בהחלטה על מעצר טאטור עד תום ההליכים. לאחר דחיות ועיכובים נקבע הדיון ל-31 באוקטובר. בבוקר היום המיועד עדיין לא נקבע השופט שישמע את הבקשה ונראה היה שהמשימה מועברת משופט לשופט כמו תפוח אדמה חם. לבסוף קיבלה את התיק השופטת הבכירה לילי יונג-גפר.

כאשר נכנסנו עם טאטור לאולמה של השופטת, שזה עתה קיבלה את התיק לידיה, היא התבוננה בנאשמת ונראה היה לה שהיא מזהה אותה. "את מהדקירה שלא יצאה לפועל?" שאלה השופטת… "לא, היא כתבה שיר", ענתה לסקי. לא נראה היה שדקויות כאלו עושות רושם על השופטת.

השופטת ניסתה ללחוץ על הצדדים להגיע לפשרה. מאז מעצרה שהתה טאטור 3 חדשים בשלושה בתי סוהר שונים, אחר כך שישה חודשים במעצר בית מלא עם אזיק בקרית אונו. ביולי הורשתה להמשיך את מעצר הבית בביתה שבריינה, עדיין עם אזיק ואיסור מוחלט על שימוש באינטרנט. בשלב מסויים הותר לה לצאת 6 שעות בשבוע (שעתיים ביום, 3 ימים בשבוע) להתאווררות, כשאחד "המפקחים" צריך להיות צמוד אליה בכל אשר תלך. עתה הציעה השופטת להוסיף שעות התאווררות, שעתיים כל יום. עבור טאטור החשוב ביותר היה לצאת לעבוד והיא דחתה את ההצעה לתוספת התאווררות.

dareen_in_nazareth_demo

דארין בהפגנה בנצרת עם פתיחת המשפט ב-8 במאי

כשכבר כמעט התייאשנו אמרה השופטת כי ברור לה שבתיק הזה על כל החלטה יהיה ערעור למחוזי, וכי המחוזי יבקש בכל מקרה חוות דעת של שרות המבחן, לכן עדיף לחסוך זמן ולבקש חוות דעת זו כבר עכשיו. בצעד חריג, אבל אופייני להתנהלותה בתיק הזה, התובעת התנגדה אפילו לקבלת חוות דעת מקצועית. לבסוף נדחה הדיון בשבועיים כדי לאפשר לשרות המבחן לבדוק האם "מסוכנותה של טאטור" אכן "פחתה במהלך השנה שחלפה" כפי שטענו הסנגורים.

הדיון בתנאי המעצר התחדש ב-14 בנובמבר לאחר ששרות המבחן הגיש חוות דעת חיובית. עו"ד לסקי ביקשה לבטל את מרבית המגבלות על טאטור, להשאיר אולי רק את המעצר הלילי. השופטת הודיעה על כוונתה לפעול ברוח המלצת שירות המבחן אך להקל חלקית בלבד, לאפשר לטאטור לצאת לעבוד ולהסיר את האיזוק.

התובעת התנגדה בתוקף. היא ניסתה לחזור על כל הטיעונים שהועלו בעבר בדבר מסוכנותה של המשוררת. ראשית עצם העובדה שטאטור מואשמת בסעיף "בטחוני" מהווה לדעתה, ולפי החלטות קודמות בתיק, הוכחה למסוכנות ללא קשר לעובדות הספציפיות. שנית "העובדה שהעברה בוצעה באמצעים פשוטים" – כלאמר פרסום בפייסבוק או ביוטיוב – מחזקת גם היא את המסוכנות. מעבר לכך היא ציטטה החלטות של בית המשפט בדבר הצורך לנהוג בחומרה יתרה עם נאשמים בעלי רקע אידיאולוגי. (מתוך כך למדנו שחוסר מצפון או תאוות בצע הינם נסיבות להקלה עם עבריינים). לבסוף הסבירה שטאטור לא לוקחת אחריות על מעשיה, וההוכחה המוחצת לכך היא שהמשוררת מנהלת משפט וטוענת לחפותה.

השופטת קבעה דיון נוסף ליום המחרת, ה-15.11, כדי שהמעסיקה המוצעת תופיעה בבית המשפט ותיבחן התאמתה לפקח על המשוררת. המעסיקה, בעלת סלון יופי קטן בנצרת, הופיעה למחרת באולם בית המשפט וסיפרה כי טאטור עבדה אצלה כמזכירה במשך כחמש שנים קודם למעצרה וכי היא מוכנה לקבל אותה בחזרה. כאשר נשאלה האם היא יודעת מה העברה המיוחסת לטאטור היא חשבה מעט ואמרה: "היא כתבה שיר לאומי". התובע נראה כמי שמוצא טעם לפגם במפקחת המוצעת שאמורה להבין את הסכנות שעליה למנוע. אולם השופטת שקלה את הדברים ונראה היה שהיא מוצאת בדברי העדה סיכום נאות של התיק.

pen-international-dareen

פוסטר מטעם ארגון "פן" הבינלאומי

ה-15 בנובמבר מוכר אצלנו כיום הכרזת העצמאות הפלסטינית שעדיין לא התממשה. בעולם הוא מוכר גם כיום הבינלאומי למען הכותבים האסורים. ארגון "פן" הבינלאומי אימץ את דארין טאטור כאחד הסופרים והמשוררים האסורים שעמדו במרכז הסולידאריות ב-15 בנובמבר השנה.

בסוף, בצעד תקדימי נוסף בתיק זה, התביעה לא ערערה. ב-15 בנובמבר הוסר האזיק מרגלה של טאטור וב-16 בנובמבר היא החלה לעבוד. אולם, מעבר לכך, היא נמצאת עדיין במאסר בית מלא, אסורה עליה הגישה לרשת והיא חייבת להיות בשמירת "המפקחים" עשרים וארבע שעות ביממה.

המשוררת מעידה ומסבירה את פרסומיה

כזכור היתה טאטור אמורה להעיד עוד ב-6 בספטמבר, אלא שאז לא הצליח בית המשפט למצוא מתרגם לעדותה. מועד אחר שנקבע לעדות היה ה-9 בנובמבר, אך הוא בוטל בשל יום עיון של עובדי התביעה. כעת נותרו רק חלונות זמן קצרים לעדות ב-17 וב-24 בנובמבר, שעתיים כל פעם.

israa-abed-after-being-shot-in-afula

תמונת איסראא עאבד אחרי שנורתה בתחנה המרכזית בעפולה – האם פרסום תמונה זו הוא הסתה?

עם תחילת הדיון ביום חמישי ה-17.11, עוד בטרם עלתה טאטור על דוכן העדים, הודיעה עו"ד לסקי על שינוי בנוסח הכפירה מטעם הנאשמת. במקום הכפירה הכוללת שהציג עו"ד פאהום בתחילת המשפט, לסקי הודיעה כי מרשתה מודה בפרסום ארבעת הפרסומים (בערבית) שמיוחסים לה בכתב האישום: השיר "קאוום", סטטוס שקורא לאינתפאדה למען אלאקסא, תמונתה של איסרא עאבד מוטלת על רצפת התחנה המרכזית בעפולה לאחר שנורתה על ידי חיילים ותמונת פרופיל עם הכיתוב "אני השהיד הבא". היא מודה בפרסומים כפי שהם במקור בערבית אך לא בתרגומם כפי שהוגש לבית המשפט וטוענת שפרסומים אלו אינם מהווים עברה.

טאטור עלתה על דוכן העדים בליווי המתרגם מטעם בית המשפט, מר דראוושה. השופטת עדי במביליה הסבירה לה כי אינה חייבת להעיד, אך באם תבחר להעיד עליה לאמר את האמת וכל האמת, שאם לא תהיה צפויה לחמש שנות מאסר. טאטור עמדה על דעתה כי ברצונה להעיד ולאמר את האמת.

darin_with_cats_2

דארין עם חתולים: "לא לעניין"

על השאלה הראשונה, "ספרי על עצמך", החלה טאטור לענות בקצרה: "אדם ככל האדם, למדתי ועבדתי, צמחונית, אוהבת חיות בית…" כאן פקעה סבלנותה של השופטת. "זה לא לעניין" היא פסקה בטרם השלימה טאטור משפט אחד. "כותבת שירים, מצלמת" המשיכה טאטור והשופטת אישרה, "כן, זה לעניין".

עורך הדין לסקי הציגה בפני טאטור את הפרסומים נושא כתב האישום ושאלה אותה לפשרם. ראשית, כמובן, השיר "קאוום". דארין מסבירה כי שיר זה נכתב על רקע שלושה מקרי רצח של אנשים חפים מפשע: הנער מחמד אבו ח'דיר שנשרף בירושלים, הדיל אל השלמון שנורתה במחסום בחברון ובני משפחת דוואבשה שנשרפו על ידי מתנחלים בביתם בדומא. השופטת שואלת את טאטור אם היא יכולה לתרגם את השיר. לסקי מתנגדת, "היא לא מתורגמנית".

02_dawabshe1

משפחת דוואבשה – נשרפו חיים

לסקי ממשיכה לשאול על משמעות פרסום תמונת הפרופיל שבה נכתב "אני השהיד הבא". טאטור מסבירה כי מספר רב של משתמשים בפייסבוק, והיא בינהם, העלו תמונה זו כתמונת פרופיל כמחאה על הרג אנשים חפים מפשע על ידי המשטרה. למשל אחרי שהרגו את ח'יר חמדאן בכפר כנא. גם כתגובה להרג צעיר נוסף, שאת שמו אינה זוכרת, שנורה על ידי שוטרים לאחר מרדף בשכונת פאכורה בנצרת. הכוונה היא שכל אחד מאיתנו יכול להיות קורבן.

היא מסבירה שזו מחאה של צעירים ערבים שרוצים שהמשטרה תתיחס אליהם כאל כל אזרח במדינה. בפועל המשטרה מעדיפה לירות על מנת להרוג ולא לעצור צעירים שהיתה יכולה לעצרם ולא סיכנו איש. כמו כן המשטרה מנעה מאותם צעירים שנורו טיפול רפואי ובכך מנעה את הצלת חייהם. עובדה שהמשטרה ירתה בהם בפלג הגוף העליון. זו "הוצאה להורג". כך גם ירו בהדיל – ירי כדי להרוג.

02_hair

תמונת ח'יר חמדאן מכפר כנא תלויה בבית האבל לאחר שנורה על ידי שוטרים – מי הוא השהיד?

טאטור מזכירה כי במהלך החקירות השוטרים סילפו את דבריה ואמרו כי היא כתבה "אני רוצה להיות שהידה". ההפך הוא הנכון. התמונה נועדה למחות נגד ההרג. טאטור הסבירה את הרגשתה כאישה ערביה, ובעיקר בהיותה דתיה שלובשת חג'אב, כי היא יכולה אכן להפוך לקורבן הבא. כמו שחשדו בהדיל יכולים גם לחשוד בה ללא סיבה ולירות בה. "הגענו למצב שמספיק שיחשדו באדם כדי שיירו בו".

לבסוף שואלת לסקי על הסטטוס הקורא לאינתפאדה למען אלאקסא. טאטור מספרת על הגבלות התפילה על מוסלמים במסגד ועל המאבק למען חופש התפילה. בעת פרסום הדברים היו הפגנות רבות למען זכות התפילה באלאקסא ובשיאן הפגנה ארצית שאירגנה ועדת המעקב של האוכלוסיה הערבית. את הסטטוס עצמו היא לא כתבה אלא העתיקה לדף הפייסבוק שלה, כחלק מתמיכתה במאבק פוליטי לגיטימי. ארגון הג'האד האיסלאמי מוזכר בסטטוס אך אינו הנושא. היא לא העלתה על דעתה שמישהו יכול לפרש סטטוס זה כתמיכה בארגון טרור.

ana_elshaheed_eljay

 תמונת פרופיל: אני השהיד הבא. לא הסתה לאלימות אלא קריאה להפסיקה. Arab Lives Matter

ל

לסיכום מסבירה טאטור כי היא נגד אלימות באופן כללי, גם בשל ניסיונה האישי כקרבן לאלימות. היא כותבת שירה מגיל צעיר ולשירה יש חלק מרכזי בחייה. באמצעות השירה היא מבטאת את עצמה. היא פרסמה ספר שירים אחד אך היא רואה עצמה עדיין כמשוררת מתחילה.

טאטור מספרת על נסיבות מעצרה באישון לילה, כיצד העירו אותה צעקות אביה ואימה, "המשטרה באה לקחת אותך". אל תדאגו, אמרה להם, "לא עשיתי כלום." אחר כך הוחזקה שעות אזוקה בחצר תחנת המשטרה בנצרת. השוטרים כולם "חגגו" את תפיסתה – "זאת המחבלת הבאה". היא לא הבינה מה רוצים ממנה. זו פעם ראשונה שבה מצאה עצמה בתחנת משטרה.

חקירה נגדית אינסופית

התובעת, עו"ד אלינה חרדאק, לא צפתה את התפנית במהלך המשפט. היא התכוננה לחקירה נגדית ממושכת כדי להוכיח שטאטור אכן כתבה את הפרסומים המיוחסים לה. היא שואלת שאלות על חשבון הפייסבוק המזוייף על שם דארין טאטור ומנסה להפריך את הטענה כי טאטור התלוננה על כך בפני חברים ולפייסבוק כבר לפני מעצרה. היא שוכחת כי הפרסומים אליהם מתייחס כתב האישום הופיעו כולם בחשבון "המשוררת דארין טאטור" שאת הבעלות עליו לא הכחישה טאטור גם בחקירות וכי טאטור עצמה כבר הודתה באחריותה לכל הפרסומים המיוחסים לה. לבסוף היא מתעשתת ושואלת את המשוררת "תסכימי איתי שלכל זה אין קשר לכתב האישום?".  טאטור, שעונה בכנות לכל שאלה עניינית, משיבה כי אין זה מתפקידה לקבוע למה יש ולמה אין קשר.

break-in-court-17-nov-2016

מחכים בהפסקה להמשך המשפט – 17 בנובמבר 2016

התובעת עושה כל מאמץ להציג את טאטור כשקרנית. היא מנסה להטעות אותה ואומרת "קודם אמרת לבית המשפט שלא פרסמת את הפרסומים המיוחסים לך". טאטור לא מבינה במה מדובר. מסתבר שהתובעת מתיחסת לכפירה הכללית של הסנגור בתחילת המשפט. טאטור מסבירה כי הסנגור אמר מה שאמר על דעתו והיא אפילו לא הבינה את כל המדובר. בשלב אחר מנסה התובעת לטעון שטאטור אמרה כי יש ברשותה תרגום אחר של השיר שעשה מתרגם מטעם ההגנה. טאטור מתקנת: ההגנה מתכוונת להביא מתרגם אחר והיא סומכת עליו שיעשה את עבודתו נאמנה אך עדיין לא ראתה את התרגום.

בעיית תרגום השיר הופכת ציר מרכזי בחקירה הנגדית. התובעת מנסה לעקוף את טענת המשוררת כי התרגום המשטרתי מעוות את משמעות השיר ומבקשת ממנה הערות לגופו של תרגום. המשוררת מסבירה שוב (בערבית עם תרגום) את תוכן השיר אולם מסרבת להתייחס לבעיות התרגום – זו עבודה למקצוענים והיא אינה שולטת מספיק בעברית כדי לתרגם שירה. התובעת מנסה להביא את דארין להקריא קטעים מהשיר בערבית כך שתרגום הקטעים על ידי המתורגמן מטעם בית המשפט ירשם כדברי המשוררת. לסקי מתנגדת והשופטת, שנראה שכבר החלה להנות מהתסבוכת הספרותית, בולמת את הנסיונות להכניס את התרגום דרך הדלת האחורית.

לבסוף נראה כי התובעת התייאשה והיא עוזבת את תוכן השיר לטובת הסרטון ששימש כרקע להקראת השיר. למרות שהסרטון היה אמור להיות מוצג לבית המשפט כחלק מראיות התביעה, התובעת בוחרת להציג אותו על המסך הגדול כחלק מהחקירה הנגדית. מדובר ב"מיקס אינתפאדה" – קטעי התנגשויות בין חיילים ומפגינים פלסטינים, זריקת אבנים וירי גז, הבערת צמיג במחסום, שום דבר באמת דרמטי. משקיף מטעם האגודה לזכויות האזרח שנכח בדיון אומר לי שהוא "התאכזב לטובה" מכך שתוכן הסרטון מינורי ביחס למה שאנו רגילים לראות בשידורי החדשות.

התובעת מנסה להעביר את הדיון מהשאלה מה כתבה המשוררת לחקירה צולבת בעניין דעותיה הפוליטיות. טאטור לא נופלת במלכודת. היא נגד כל אלימות, אך צריך זכור כי יש כיבוש וכי אלימות הפלסטינים היא תוצאה של האלימות המופעלת נגדם. עו"ד לסקי מנסה למחות נגד הכיוון הפוליטי שלוקחת החקירה. התובעת מופתעת. מה פתאום חקירה פוליטית? היא דיברה רק על האלימות הפלסטינית… מי שדיבר על הכיבוש, כלאמר מי שהתלכלך בדיבור "פוליטי", היתה אך ורק המשוררת.

החקירה ב-17.11 התארכה הרבה מעבר לשעתיים שהוקצו לה, אך לבסוף היו עורכי הדין צריכים ללכת והתובעת אמרה שנשארו עוד כשעתיים לסיום החקירה הנגדית. נקבע שתימשך בישיבה הבאה, יום חמישי ה-24.11.

ההבדל היחיד בישיבה השניה היה החלפת המתרגם, שהפעם נראה כמתקשה להתמודד עם המשימה. הוא אפילו לא ידע כיצד לתרגם לערבית את המילה שיר, "קסידה", בשאלות על השיר שבמרכז כתב האישום. התובעת היתה זורקת שאלות בעברית, המתרגם מתרגם לערבית, טאטור עונה בערבית, המתרגם אומר משהו בעברית, טאטור מתנגדת לתרגום, לסקי מתנגדת לתוכן השאלות, השופטת מכתיבה בעברית לפרוטוקול, מתנגדת להתנגדויות של לסקי ומבהירה שוב למתרגם ולטאטור את תוכן השאלה. בקיצור, סטנד אפ קומדי לבעלי קליטה רב ערוצית.

back_home_and_hungry

בבית אחרי ישיבה מעייפת – 31 באוקטובר 2016

גם הפעם נמשכה החקירה הנגדית הרבה מעבר לשעתיים שהוקצה לה, וגם הפעם הודיעה בסיום התובעת כי נשארו לה עוד כשעתיים להשלמת החקירה הנגדית. בינתיים נקבעה רק ישיבה אחת נוספת, ל-26.1.2017, ישיבה שאמורה להימשך יום שלם. השופטת הבהירה כי היא מצפה שביום זה תסתיים החקירה הנגדית, יישמעו כל עדי התביעה ושני הצדדים יסכמו את טיעוניהם. השופטת מסרבת לבקשת עו"ד לסקי להגיש סיכומים בכתב.

בינתיים נדרשת ההגנה להכין את עדויות העדים המומחים מטעמה ולהגיש אותם לעיון התביעה לפחות שלושה שבועות מראש. לא יכולתי להתאפק מלחשוד כי התובעת מיסמסה והאריכה בכוונה את חקירת המשוררת כדי שיהיה בידה תרגום השיר מטעם ההגנה לפני שתסיים את החקירה הנגדית.

 

2 תגובות
  1. יגאל כהן permalink

    איכס, קציני סדום ועם עמורה.
    כי הפכתם לראש משפט ופרי צדקה ללענה.
    כנופיית שלטון החוקן.

  2. עמוס קינן, הינך נאשם בזה שביום העשרים לרביעי 1964 אתה גנבת אופניינגךחכידגךהאסלךבמהנםאבףהלדגףלכ… אנגלנדר, גכלךגלחכעםראיכנצמהךן… אנגלנדר, בעהנצךנפאןחע ף.גדצכחף… אי לכך רואה עצמו בית המשפט חופשי מלנקוט עמדה בשאלה האם היה זה לא היה נכון מצד הנאשם לקחת מונית לתחנה מרכזית. שלום שלום.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: