Skip to content

תומכי המדינה האחת מתנגדים ליזמת "שתי מדינות – מולדת אחת"

פברואר 13, 2015

ביום רביעי, ה-11 בפברואר 2015, התפרסם בפייסבוק ובמספר אתרים נוספים מסמך החתום על ידי פעילים מרכזיים של "התנועה העממית למען המדינה הדמוקרטית האחת בפלסטין ההיסטורית", המסביר את התנגדותם ליוזמת "שתי מדינות – מולדת אחת".

להן תרגום של המסמך, תוך השמטת מספר קטעים קצרים הנוגעים לעניינים ארגוניים של התנועה העממית. את המסמך במלואו בערבית ניתן לקרוא בבלוג "חיפא אלחורא".

קריאה לחידוש תפקיד ופעילות התנועה העממית למען המדינה הדמוקרטית האחת

ב-15 במאי 2013 הוכרזה הקמת "התנועה העממית למען המדינה הדמוקרטית האחת באדמת פלסטין ההיסטורית". באירוע חגיגי חתמו המשתתפים על הצהרת היסוד של התנועה שמבהירה את חזון התנועה לפתרון הסכסוך הפלסטיני-ציוני – פתרון המבוסס על הרעיון של מדינה דמוקרטית אחת, כולל כל המשמעויות הנובעות מכך, תוך השענות על הערכים האוניברסליים שלגביהם יש הסכמה כללית כמעט בקהילה הבינלאומית.

ההצהרה התקבלה בהסכמה ובשבחים מצד כל הקבוצות שמאמינות בפתרון זה בפלסטין ההיסטורית ומחוץ למולדת. התחלנו בהפצת הרעיון בכל האמצעים הזמינים, באמצעות סמינרים, כנסים ופגישות אישיות. ברמה הארגונית, הוסכם על ועדת היגוי לניהול התנועה והוכנה טיוטה לתקנון פנימי. בספטמבר 2013 הוסכם לקיים ועידה של התנועה לא יאוחר מתום השנה, במטרה לדון ולאשר את התקנון, לקיים בחירות דמוקרטיות לבחירת ועדת היגוי לתנועה ולאמץ תכנית פעולה. אבל הוועידה לא התקיימה.

במאי 2014 נערך כנס בינלאומי בציריך שבשווייץ לקבוצות תומכי המדינה הדמוקרטית האחת, בהשתתפות נציגים מפלסטין, מאירופה ומאמריקה. הכנס היה מוצלח ונתן תקווה להקמת תנועה עולמית למען מדינה דמוקרטית אחת בפלסטין, כאשר הצהרת מינכן מהווה מכנה משותף. במהלך הכנס התהדק הקשר בין הקבוצות השונות.

בתקופה האחרונה החלו להחשף פרטי תוכנית אחרת, שאינה תוכנית המדינה הדמוקרטית האחת, תוכנית ציונית שהשתתף בהכנתה מרכז IPCRI תחת הכותרת "שתי מדינות במרחב אחד". הדוברים מטעם הצד הפלסטיני והצד הישראלי הוצגו כמתאמים של תוכנית "שתי מדינות במולדת אחת". ידענו בועדת ההיגוי על קיום פגישות עם קבוצת ישראלים לדיאלוג על פתרון הסכסוך. חלק מאיתנו השתתפו בפגישות אלו. חלק מאיתנו חשבו כי פרויקט זה מנוגד וסותר את הרעיון של מדינה אחת דמוקרטית ולכן נמנעו מלהמשיך בפגישות אלה. אבל כמה המשיכו להשתתף בפרויקט הזה.

(…)

לאחרונה, ב-29 בנובמבר האחרון, התקיים כנס שתואם בין צד פלסטיני וצד ישראלי במלון אמבסדור בירושלים, תחת פיקוח IPCRI, שכותרתו "שתי מדינות – מולדת אחד". חלק מחברי ועדת ההיגוי קיבלו הזמנות אישיות להשתתף בכנס והיה ניסיון ליצור רושם כאילו התנועה העממית משתתפת בכנס. אחרי שהישגנו את תכנית הכנס, שהציגה את אחד מחברי ועדת ההיגוי כנציג הצד הפלסטיני בתכנית ציונית זו, ראינו בכך סטייה בוטה מרעיון המדינה האחת וסתירה רעיונית ברורה. דרשנו לערוך ישיבה מיוחדת כדי לדון בעניין ולאמץ עמדה החלטית כלפי תוכנית זו. למרבה הצער הדיון הפנימי בתנועה נדחה ונמשכו ההכנות להשתתפות פעילה בכנס ולקידום התכנית הציונית של "שתי מדינות במרחב אחד", שלה אנו מתנגדים מהסיבות הבאות:

ראשית: התכנית מדגישה את ביסוס המצב הקיים בשטח במתן לגיטימציה להתנחלות הציונית בגדה המערבית, בזמן שהמשפט הבינלאומי מכיר באי-חוקיות ההתנחלות. אפילו אמריקה אומרת כי ההתנחלויות אינן חוקיות. איך אפשר להסכים לחוקיות ההתנחלות ולהסכים שהמתנחלים יהיו אזרחי ישראל ותושבי המדינה הפלסטינית המשוערת? משמעות עמדה זו היא ביסוס המציאות הנוכחית.

שנית: על פי התכנית, זכות השיבה של הפליטים הפלסטינים היא למדינה הפלסטינית המשוערת, ולא למקומות שלהם, שמהם גורשו. זוהי, בהקשר זה, העמדה הציונית הקלאסית המסרבת לזכות שיבה ולנטילת אחריות מוסרית ופוליטית על הנכבה ותוצאותיה ועל תהליך הטיהור האתני שביצעה הציונות נגד העם הפלסטיני, והיא ממשיכה לבצעו גם היום. לכן זו גם הפרה עקרונית של הצהרת הייסוד של התנועה העממית.

שלישית: בתקופה שבה בעלי תיאורית פתרון שתי המדינות התחילו להכיר בכישלון פתרון זה, שני הצדדים של תוכנית זו מחזירים (את שתי המדינות) אל הזירה הפוליטית בכסות חדשה בתוספת חופש תנועה ומגורים, שהייה קיים לפני ההסכם "אוסלו". התכנית מגבילה את החופש של הפליטים הפלסטינים משנת 1948 לבחור מקום מגורים בהתאם למספר מתנחלים. בכך נוצר שוויון בין הפליטים שגורשו מאדמתם בכוח ובין המתנחלים שגזלו את ארצם של אחרים בכוח. התוכנית מסרבת לגעת במתנחלים תחת הסיסמא שעוולות ישנות לא יתוקנו בעוולות חדשות.

נושא זה היווה נקודת מחלוקת עקרונית בועדת ההיגוי. המתנו כשלושה חודשים להבהרת הדברים על ידי הקבוצה שאימצה את תכנית פתרון "שתי מדינות במרחב אחד". למרות שהם טוענים כי תוכנית זו אינה עומדת בסתירה עם פתרון המדינה הדמוקרטית האחת, אף אחד לא יכול להסביר לנו כיצד.

מסיבה זו הודיעו מספר חברי הוועדה המכוננת של התנועה העממית למען המדינה הדמוקרטית האחת כי המשתתף בכנס מייצג רק את עצמו ושאנו כתנועה איננו נושאים באחריות לתוכנית זו.

לכן נוצר צורך בהבהרה זו, מתוך דבקותנו ברעיון של התנועה העממית והרעיון של מדינה דמוקרטית אחת. אנו מצרפים את המסמך "שתי מדינות במרחב אחד", כמו גם את הצהרת הייסוד של התנועה העממית, לקריאה. זאת כדי שכל אחד מחברי הגוף המכונן של התנועה וכל אחד מתומכיה יוכל לנקוט עמדה בחופשיות מתוך כבוד לדעתו ומצפונו.

(…)

הצעד הבא יהיה להזמין את כל מי שמחליטים להיצמד לנוסח הצהרת היסוד של התנועה העממית לפגישה לבחירת גוף מתאם לתנועה, להתארגנות פנימית חדשה, לגיבוש תכנית פעולה ולצאת מחדש לדרך.

בברכת חברים…

(ניתן לקרוא גם את המקור בערבית או תרגום לאנגלית של הצהרה זו)

6 תגובות
  1. קראתי ברפרוף את התכנית "מולדת אחת – שתי מדינות" וקיבלתי את התחושה שזו תוכנית שנובעת מהפחד של יהודים ישראלים מסוימים מחיים במדינה שבה יש רוב ערבי. הפחד הזה הוא גזענות. יש להבין זאת היטב, ולקרוא את התוכנית לאור הבנה זו. מי שלא מפחדת לחיות במדינה בה יש רוב ערבי, לא זקוקה לשני פרלמנטים, בית משפט עליון משותף ועוד להטוטים על-מנת ליישם את השיבה הצודקת של הפליטים/ות הפלסטיניות/ים ולחיות יחד במדינה אחת, עם פרלמנט אחד (או שום פרלמנט בכלל, גם זה יכול להיות נחמד!)

    • ר.ח. permalink

      אני מבין את דבריך ואת ההסתייגות המוצדקת מהניחוח הגזעני של השיח בדבר "הסכנה הדמוגרפית". ואעפ"כ, לטעמי טעות בידך.
      הדרישה לשני פרלמנטים, בית משפט עליון משותף וכו"ב אמנם איננה צריכה לבוא מפחד שאלו יישלטו ע"י רוב ערבי. אך כשלעצמה יש בה מן ההיגיון ומן הצדק. אם ישנה אפשרות לכך, רצוי ועדיף, ששני העמים, היהודי והפלסטיני, יזכו להגדרה עצמית בארץ הזו.
      ככל שעוברות השנים אני מתקשה להאמין שנוכל לממש את השאיפה הזו באמצעות התפיסה המקובלת של שתי מדינות לשני עמים. גם בשל הקשיים המעשיים ובשל העובדה שלא ניתי לסובב את הגלגל אחורנית ובאמת לפנות את כלל ההתנחלויות, ובעיקר מפני שנראה שתושבי הארץ הזו לא באמת רוצים בפתרון. לא הפלסטינים ולא היהודים. יש גם לקחת בחשבון את חוסר המוסריות שבפינוי בני אדם מבתיהם יהודים או פלסטינים.
      לכן, אולי, הגיעה הזמן לחשיבה רעננה קצת בשיח הפוליטי שלנו. חשיבה מחוץ לקופסא.
      בהקשר הזה "שתי מדינות מולדת אחת" הם התחלה טובה. יש כמובן עוד הרבה מה לתקן ומה לעדכן. אבל הרוח החדשה היא כשלעצמה דבר חיובי.
      ייתכן שגם התכנית הזו נידונה לכישלון ולא תהיה אפשרות לבטא בארץ ישראל/פלסטין את ההגדרות העצמיות של שני העמים. ואני מסכים שאם כך אז עדיפה מדינה אחת על פני המצב הקיים של שלטון צבאי ישראלי על הפלסטינים, אך ורק אם תהיה כמובן דמוקרטית. אישית, אקבל זאת בקושי רב, שכן משמעות הדבר היא שעמי לא יזכה לעצמאות ולריבונות בארצו (וזה יהיה במידה רבה קץ הציונות). אך כאמור, עדיפה בעיניי אפשרות זו אם חזון שתי המדינות אכן ייכשל טוטאלית ועל פני המשך המצב הקיים כיום.

      • תודה על ההסבר וההצעה למבט נוסף. למעשה התגובה שלך דווקא אישרה את החששות שלי מהתכנית. עולה ממנה שאתה ציוני, וגם מציג את המצב כסימטרי ("לא היהודים ולא הפלסטינים"). החשיבה הרעננה בשיח היא פתרון המדינה האחת. וכיוון שכבר כתבת "אך ורק אם תהיה כמובן דמוקרטית", רק אזכיר שבדמוקרטיה זה לא מקובל לנסות להנדס מי תהיה קבוצת הרוב ומי המיעוט. בקיצור: זה או דמוקרטיה או דמוגרפיה, לא שתיהן. לפיכך, מדינה (אחת משתיים, אחת מאחת או אחת מאחת וחצי+קונפדרציה) שמוגדרת כ"יהודית" צריכה לתת דין וחשבון אם היא דמוקרטית או דמוגרפית…? אה, וקץ הציונות נשמע לי כמו חלום נפלא, לא כמו משהו להצטער עליו🙂

Trackbacks & Pingbacks

  1. أنصار الدولة الواحدة يرفضون مشروع “دولتين في فضاء واحد” | حيفا الحرة
  2. One-state supporters oppose the “Two States – One Homeland” initiative | Free Haifa
  3. הקמת ועדת תיאום של תומכי תכנית המדינה הדמוקרטית האחת בפלסטין | חיפה החופשית

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: