Skip to content

חליסה – סיפור אהבה

פברואר 6, 2015
Painting_of_Halisa_People_by_Iris

מארגני האירוע "סיפור חיפאי" בקשו שאדריך סיור ואספר על שכונת חליסה.

שאלתי את עצמי: מדוע איני כותב על חליסה?

אולי הסיפור גדול מידי, מסובך מידי, אינטימי מידי. זר לא יבין זאת…

מדוע התאהבתי בחליסה?

הימים ימי מלחמת לבנון, 1982. מיד עם תחילת המלחמה הקימו חוגי השמאל בחיפה את "הועד נגד המלחמה בלבנון". חילקנו כרוזים ואירגנו הפגנות.

באותה תקופה היכרתי חבורה של סטודנטים ערבים מהטכניון שבחרה לה צורת פעילות אחרת בימי המלחמה הקשים.

עם כיבוש דרום לבנון החלו להגיע פצועים וחולים, פלסטינים ולבנונים, אל בתי החולים בחיפה. בשבילם היתה זו טראומה כפולה: נוסף לפציעה או למחלה והאישפוז נמצאו לפתע בעיר זרה, שאת שפתה לא הכירו, בין האוייבים שכבשו והחריבו זה עתה את כפריהם, עריהם ומחנות הפליטים בהם התגוררו.

אותם סטודנטים החליטו לאמץ את הפצועים והחולים שהובאו מלבנון לבתי החולים בחיפה, לשבת לידם, לדבר איתם, לתרגם עבורם… הם היו משחקים עם הילדים ומביאים להם צעצועים. הם הביאו אוכל ערבי ביתי מוכר כדי להקל על חווית השהיה בבית החולים הזר. אם היה מי מהורי הילדים המאושפזים מגיע כדי לשהות עם ביתו או בנו, היו הסטודנטים מסדרים להם מקום לנוח, להתקלח ולישון.

אלא שלסטודנטים לא היתה אפשרות לבשל או להביא את האורחים מלבנון לגור במעונות הסטודנטים… עד מהרה נוצר שיתוף פעולה בין סטודנטים אלו לבין משפחות משכונת חליסה שפתחו את בתיהן לאירוח בני משפחות המאושפזים ולהכנת האוכל הערבי המסורתי לחלוקה בבית החולים. דווקא מתוך המצוקה הגיע האחווה האנושית לרמתה הגבוהה ביותר. בבתי חליסה לא חסר דבר לאורחים שהגיעו לחיפה בלא כלום בימיהם הקשים ביותר.

בשנים 1983-84 עברה קבוצה מבין הסטודנטים הפעילים להתגורר בשכונת חליסה והחלה ביוזמה לעזרה בלימודים וארגון פעילות חברתית לילדי השכונה…

ימי הזוהר

כמו הטבעות בגזעו של עץ, המעידות על שנים שופעות גשם ועל שנים שחונות, כך גם הארכיטקטורה של חליסה מעידה על התקופות השונות שעברה השכונה.

תקופת הזוהר של השכונה היתה בשנות השלושים והארבעים של המאה העשרים, שנות השגשוג של חיפה כעיר מרכזית בימי הכיבוש הבריטי של פלסטין. חיפה יצאה מהחומות כבר זמן רב קודם לכן, ובשנות השגשוג חיפשו בניה והמהגרים אליה אזורים חדשים לבנות בהם את בתיהם. כך הגיעה תנופת הבנייה גם למדרון ההר התלול שעליו נבנתה חליסה.

בתי האבן המרווחים, עם התקרות הגבוהות והחדרים הגדולים, מעידים על בוניהם ויושביהם. עד היום ניתן למצוא עדיין פה ושם את המרצפות המהודרות בעלות הדוגמאות הצבעוניות המסוגננות. ברחוב חסאן (ששמו עוברת עם הכיבוש ל"חוסן" ועקב כך נקרא בפי החושבים "רחוב חוסיין") נבנתה סדרה אחידה של בתי אבן בעלי עיצוב מיוחד המוכרים כבתים לשימור.

כל זה בא על קיצו עם כיבוש השכונה על ידי המליציה של "ההגנה" וגירוש תושביה… בחליסה נמצא "בית הנג'אדה" שהיה מרכז התאחדות וועדי השכונות הערביות בחיפה והפך ב-1948 למרכז ההתנגדות. הקרבות הקשים שהתנהלו בשכונה ב-48 הפכו אותה, ואת בית הנג'אדה בפרט, לאתר זיכרון והנצחה עבור שני הצדדים כאחד.

Ahmad Shawki street view

Ahmad Shawki street view

עם גרוש התושבים, הבתים נהיו ברובם "רכוש נפקדים" המנוהל על ידי מנהל מקרקעי ישראל ועמידר. על פי החוק המיוחד שהגדיר את "הניפקדים הנוכחים", דווקא כמה מבעלי הבתים בשכונה שהתגוררו בעכו או באום אל פחם שמרו על זכותם לבעלות על בתיהם. לעומת זאת תושבי השכונה כולם, שנאלצו עקב המלחמה לעזוב את בתיהם, איבדו את זכותם על רכושם, אפילו אם נשארו בחיפה. בשנות השמונים עוד הכרתי משפחה מחליסה שהיתה משלמת שכר דירה חודשי לעמידר עבור הזכות לגור בדירה שהיתה שלה עוד מלפני הנכבה ב-1948.

פליטים פעם שנייה

עם גרוש התושבים הערבים הכניסה המדינה לבתיהם מהגרים – "עולים חדשים" יהודים. הבתים המרווחים חולקו בין שתיים או שלוש משפחות. מנהל מקרקעי ישראל, ששלט ב"רכוש הנפקדים", וחברת "עמידר", שניהלה אותו, לא היו מעוניינים לפתח את השכונה. הם העדיפו להזניח את הדירות עד שיתפנו, והבתים המושכרים בזול יהפכו לנדל"ן שניתן למכור ביוקר.

הקהילה הערבית, המהווה היום את עיקר תושבי חליסה, התגבשה בתקופה זו במקום אחר – בשכונת הפחונים ב"חוף שמן". היו אלא פליטים מחיפה ומהכפרים והערים שסביבה (אם אלזינאת, ספורי, סוחמתא, טנטורה, בלד אלשיך ועוד) שבאו לעיר הגדולה לחפש עבודה. השכונה לא היתה מוכרת ולא קיבלה אפילו שירותים בסיסיים. מתוך תנאי הקיום הקשים התגבשה בה קהילה מלוכדת שבה הכל מכירים את כולם ומחלקים בינהם את השמחה והצער. כולם עבדו קשה במפעלים ובשווקים הסמוכים. בשכונה התארגנה קבוצת כדורגל מקומית.

ב-1967 ניצלה עיריית חיפה את אווירת המלחמה לפינוי תושבי שכונת הפחונים בחוף שמן. בוקר אחד, בלי הודעה מוקדמת, הגיעו הדחפורים. הפקחים והשוטרים הודיעו לתושבים שעליהם לפנות את הצריפים שהיו בתיהם היחידים קרוב לעשרים שנה. עבור רוב התושבים היתה זו פליטות בפעם השנייה.

תושבי חוף שמן המגורשים מצאו מקלט בקרבת מקום, במערות ואדי רושמיה, בבתים חרבים שלא היו ראויים למגורים או בפחונים שהקימו בסביבה. רבים מהם חיו בלב העיר חיפה ללא חשמל וללא מים זורמים.

כאשר המצב הכלכלי השתפר החלו לקנות את זכות השכירות המוגנת מתושבים יהודים בשכונת חליסה, שעברו לשכונות מטופחות יותר.

שכונה ערבית

כאשר הגענו לגור בחליסה, בתחילת שנות ה-80, היא עוד היתה בתהליך הפיכתה מחדש לשכונה ערבית.

היו רבנים שניסו לשכנע את התושבים היהודים שלא למכור דירות לערבים. יום אחד הופיעה כותרת ראשית בעיתון "כלבו", מפי עסקנים דתיים יהודיים, כאילו אש"פ משלם לערבים כסף כדי שירכשו דירות בחליסה. צחקנו. אם היו מגיעים כל הכספים מאש"פ לא היו ערביי חליסה נאלצים לקנות דירות בשכונה הזולה (והענייה) ביותר בחיפה.

בתגובה לכתבה אירגנו עצומה של תושבים יהודים וערבים מהשכונה הדוחים את ההסתה…

אחד מתושבי השכונה הערבים סיפר לי שכאשר פנה לעמידר כדי להסדיר את העברת חוזה השכירות המוגנת על שמו, אמר לו הפקיד האחראי בעמידר: "תראה כמה דם שפכנו כדי להוציא את הערבים מחליסה, ועכשיו אתם קונים אותה מאיתנו בחזרה!"

חליסה, כשכונת עוני, סבלה קשות מבעיית הנוער המנותק שהסתובב ברחובות ללא לימודים וללא עבודה והתדרדר לעבריינות. בתחילת ימי בשכונה פניתי לאגף הנוער בעיריית חיפה, הצבעתי להם על מבנה נטוש שעמד במרכז השכונה והצעתי שמתנדבים מהשכונה ישפצו את המבנה ויפעילו אותו כמועדון כדי להרחיק את הנוער מהרחובות… הפקיד האחראי אמר לי: "אתה אולי חדש בשכונה ואינך מכיר, אך זוהי שכונה ערבית. עזוב, לא כדאי לך להתעסק עם זה".

Halisa kids

Halisa kids

הכרתי את השכונה לפני שעברתי לגור בה. לא עזבתי. אכן חליסה שכונה ערבית גם אם מתגוררת בה אוכלוסייה יהודית לא מבוטלת, אז והיום. אחר כך פתחנו מועדון בלי עזרה מהעירייה. אחרינו גם העירייה פתחה מועדון. הבעיות נמשכות אך תושבי חליסה מנצחים במאבק היומיומי למען הקיום וינצחו במאבק למען עתיד טוב יותר.

מאבקים

Halisa protest tent against house demolition

Halisa protest tent against house demolition

על מאבק תושבי שכונת חליסה אפשר לכתוב ספר, אך כדי לסכם הכול בצורה טובה זו צריכה להיות סדרה.

  1. כבר בשנה הראשונה לבואנו לשכונה ראינו את התושבים מפגינים – למען פתיחת כיתה ו' בבית הספר השכונתי, "הגשר", שהסתיים אז בכיתה ה'. היום, לאחר מאבקים רבים נוספים, לומדים בבית הספר, ששינה את שמו ל"עבד אלרחמן חג'", עד כיתה ח'.
  2. תושבי חליסה נאבקו על ההכרה בשכונה כשכונה נפרדת במסגרת העיר חיפה. ב-1984 הוכרה השכונה והוקם ועד שכונה. מאז ועד הפכה חליסה למעבדה להתארגנות חברתית.
  3. באמצע שנות השמונים הוקמה "האגודה לקידום חליסה" על ידי פעילי השכונה וסטודנטים שהתגוררו בה. האגודה קיימה עשרות ימי עבודה התנדבותיים, בנתה מדרגות מהרחוב למטה אל בית הספר, פתחה מועדון שעסק בעיקר בעזרה בלימודים, הקימה גנון לגילאי 3-5 והפעילה קייטנות לילדים בחופש הגדול.
  4. עד שנות התשעים נשלחו מרבית ילדי חליסה ללמוד (או ליתר דיוק, לשהות במבנה בית הספר, או להסתובב ברחובות) בבית הספר "נור" שהסתיים בכיתה ט'. זאת למרות חוק חינוך החובה שחייב לימודים עד כיתה י'. מאבק ממושך הביא לסגירת מסגרת אנטי-חינוכית זו.
  5. בשנות השבעים והשמונים התקיים ברחובות חליסה סחר בסמים, בעידוד גלוי למחצה של משטרת חיפה. בסוף שנות השמונים ערכו תושבי חליסה "אינתפאדה נגד הסמים", שמו קץ למסחר בהם ברחובות השכונה ואילצו את סוחרי הסמים לעבור לשכונות אחרות.
  6. בראשית שנות התשעים הקימו העירייה ומשרד הבריאות בחליסה מרכז לחלוקת אדולן, "תחליף סם תחזוקתי" למכורים לסמים שאינם מקבלים טיפולי גמילה. הטענה היתה שעדיף למכורים שיהיו ב"סביבתם הטבעית". מאות מכורים הגיעו לשכונה והפכו את חיי התושבים לבלתי נסבלים. במאבק שאיחד את כל תושבי השכונה, ערבים ויהודים, אילצו התושבים את העירייה להעביר את המפגע לאזור התעשיה בחוף שמן.
  7. ב-1994 נכנסה חליסה לפרוייקט לשיקום שכונות. זו התקופה בה הגיע העליה מרוסיה לשיאה ומחירי הדירות הרקיעו שחקים. העירייה חיפשה דרכים להגדיל את היצע הדיור, והוכנה תוכנית לבניית דיור מוזל… עשינו חשבון ומצאנו שגם בדיור המוזל לא יהיה סיכוי לתושבי השכונה הערבים, המקבלים משכנתאות נמוכות, לרכוש דירות. נאבקנו נגד התכנית בדרישה למתן עדיפות לתושבי השכונה והקצאת משכנתאות מיוחדות לצורך כך. החרמנו את הפרוייקט לשיקום שכונות. לבסוף השגנו החלטת ממשלה שבבניית דיור מוזל בשכונות השיקום תהיה עדיפות לתושבים וינתנו משכנתאות מיוחדות. כתוצאה בוטלה תוכנית הבנייה המוזלת בחליסה ובוצעה מאוחר יותר בשכונות אחרות.
  8. במסגרת פרוייקט השיקום הכינה העירייה "תכנית מתאר" לחליסה. ב-2001 הופקדה התוכנית בועדה המחוזית. בדקנו אותה ומצאנו כי היא מכוונת כולה להצר את רגלי התושבים הקיימים בשכונה ולתת הטבות לקבלנים שיבנו בה. התכנית כללה הרס של בתי מגורים (התושבים נדרשו להרוס על חשבונם!), והרחבת הרחובות תוך הפקעה והרס של גינות, חצרות, מרפסות וחלקי חדרים. למרות שתוכננה בנייה מסיבית למגורים לא נוספו שום שטחים ירוקים או מבני ציבור. במשך שנים נאבקנו, ציבורית ומשפטית, נגד תוכנית זו עד שהבאנו לביטולה.
  9. בראשית שנות ה-2000 סבלו תושבי חליסה מגל של פיגועים על רקע גזעני שערך תושב השכונה הסמוכה, אלירן גולן. הפצצה הראשונה הוטמנה בביתו של שכנו של גולן – ערבי הנשוי ליהודיה. קורבן הפיגוע הודיע למשטרה במי הוא חושד, אך המשטרה העדיפה לעצור את המתלונן ולטעון בתקשורת שמדובר בחיסול חשבונות בין עבריינים. פצצות נוספות התפוצצו במסגד (נפצעה אחת המתפללות) ובבית מבודד של ערבים בשכונה (נפצעו מספר ילדים). פצצה נוספת הוטמנה במכוניתו של חבר הכנסת עיסאם מחול. הקמנו ועד ציבורי, ערכנו הפגנה מול העירייה ופירסמנו גילוי דעת בו הבהרנו כי מטמין הפצצות ידוע למשטרה אך היא נמנעת מלחקור אותו. לטוף אפילו צייר לנו קריקטורה מיוחדת. לבסוף ניסה אותו גולן לפגוע במעסיקו היהודי ונעצר…
  10. במסגרת "תכנית המתאר" הוציאה העירייה בראשית 2005 צו להרס מרפסות בבניין מגורים ישן בן 3 קומות במרכז השכונה. התושבים חוייבו על ידי בית המשפט לשקם את המרפסות הישנות המסוכנות. כשבנו את המרפסות מחדש נתבעו על בנייה ללא רישיון! במשך שבועיים, בקור ובגשם, ישבו התושבים יומם ולילה באוהל מחאה מול המרפסות שבסכנת הריסה. האוהל הפך למרכז חיי התושבים והתארגנו בו הפגנות, אספות ופעילות תרבותית. בלילה היה קטע הרחוב חסום במשאיות. לבסוף נמנעה ההריסה ונחתם הסכם עם ראש עיריית חיפה לפיה תכנון השכונה יהיה בתאום ולמען התושבים.

    Activists in Halisa

    Activists in Halisa

  11. ביוזמת פעילי השכונה הוקמה קואליציה שכללה את נציגי התושבים ושבע עמותות למען תכנון הולם לשכונה. במשך יותר מחצי שנה, במהלך שנת 2005, התקיימה בשכונה סדנה לשיתוף התושבים בתכנון. המסמך שחובר לבסוף כלל המלצות תכנוניות מפורטות – שחיברו בין אהבת התושבים למקום והכרותם אותו מקרוב לבין הניסיון והידע המקצועי של המומחים. ההמלצות התקבלו ברובן על ידי העירייה אך הן מחכות עדיין לתרגומן לתכנית מתאר מפורטת ומחייבת.
  12. תושבי שכונת חליסה סבלו רבות מהזנחה ואלימות משטרתית. ביוני 2008, בעקבות אירוע ירי בשכונה, הטילה המשטרה עוצר על השכונה והיכתה באכזריות כל מי שנתפס במקרה ברחוב. התושבים מחו ואף אירגנו הפגנה נגד האלימות המשטרתית.

אלו הם רק מקצת מהמאבקים שערכו תושבי השכונה ומהיוזמות והפעילויות שקיימו לשיפור מצבם. המסורת של עבודה התנדבותית נמשכת במסגרות שונות במשך שלושים השנים האחרונות.

The tradition of volunteer work continues in Halisa over 3 decades

The tradition of volunteer work continues in Halisa over 3 decades

ניצחון התמימות

ב-1996, כאשר היינו כבר יותר מעשר שנים בחליסה, הסכמנו (כמשפחה) להצטלם לתכנית הטלוויזיה "חמש וחמישה" על יחסי יהודים-ערבים. הכתבת, סנא חמוד, צילמה את השכונה ואותנו…

מה שנראה לה כקשה לתפוס היה כיצד אנשים שיכלו לחיות ב"שכונה טובה" בחרו לחיות בחליסה.

מבחינתנו, כמבוגרים, הסברנו כי חליסה הינה השכונה הטובה ביותר עבורנו לחיות בה.

היא חיפשה את נקודת התורפה בילדים.

נור, כבר בן 9, ידע שהעולם מלא שדים שיכולים לפגוע בך והעדיף שלא להצטלם.

אדם, בן 5, הוחמא מההתעניינות ושמח לאמר את דברו.

אחרי הקדמה קצרה על חייו, שאלה אותו הכתבת:

– תאמר את האמת… האם אינך מצטער על כך שהההורים שלך בחרו לגדל אותך כאן, בחליסה?

אדם לא הבין, והיא המשיכה:

– האם אינך מרגיש לפעמים שהיית רוצה לגדול במקום אחר?

– כן

– איפה?

– באיגלו!

Caricature by the Brazilian artist Latuf - supporting Halisa's struggle against racist terror & racist police

Caricature by the Brazilian artist Latuf – supporting Halisa's struggle against racist terror & racist police

(*) תמונת הכותרת – מתנת האומנית איריס

3 תגובות
  1. סיפור חיפאי של ממש. כל הכבוד על הפעילות והיוזמה!

  2. הסיפור של חליסה מרגש ומעורר השראה. הלוואי על כל שכונה תושבים/ות כל כך מסורים, משקיעות וחדורות מאבק וצדק! אנשאללה תהפוך התוכנית שלכןם לתוכנית רשמית ומחייבת ותסתיים ההתעמרות בשכונה מצד הרשויות.

Trackbacks & Pingbacks

  1. חכמת החיים של נהג המונית | חיפה החופשית

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: