Skip to content

מסמך: כיצד תשפיע תכנית המתאר החדשה של חיפה על העיר הערבית?

אפריל 5, 2014

מסמך: כיצד תשפיע תכנית המתאר החדשה של חיפה על העיר הערבית?

ב-7 במרץ הפקידה עיריית חיפה את תכנית המתאר החדשה של העיר בועדה המחוזית לתכנון ולבניה.

קדם להפקדה תהליך תכנוני שנמשך מספר שנים, כולל הצגה של עיקרי התכנית בפורומים שונים בפני נציגים מהציבור. במסגרת זו יזמה "החברה להגנת טבע" דיון ביקורתי על התכנית, שמסקנותיו פורסמו מיד לאחר הפקדת התכנית.

חיפה החופשית שבה ומפרסמת כאן את הפרק הנוגע במיוחד לתושבי חיפה הערבים.

השכונות הערביות בחיפה בהתייחס לתוכנית המתאר של חיפה – חפ/2000

מאת: עו"ד ג'ומאנה אגבאריה-המאם, עורווה סויטאת, רונן בן-אריה, יואב בר.

הקדמה

במשך שנים רבות סובלת העיר חיפה מיחס אמביוולנטי כלפי האוכלוסייה הערבית: קיים קונצנזוס בעיר על הצורך ביחסים טובים בין הקהילות, והעיר אף ממותגת כלפי חוץ כ"סמל לדו קיום", אך בפועל קיימת הזנחה מתמשכת של צרכי האוכלוסייה הערבית. תחום התכנון הינו אחד התחומים המרכזיים שבהם קיימת אפליה, כאשר האוכלוסייה הערבית מתרכזת במספר שכונות, ישנות ברובן, בהן קיים מחסור בשירותים ובתשתיות ואיכות החיים ירודה.

הדרישה לצמצום הפערים ולמתן פתרונות לפיתוח האוכלוסייה הערבית בחיפה איננה רק שאלה של מיעוט מתושבי העיר התובע את זכויותיו. שילוב נכון של פיתוח המרכז העירוני הערבי הינו חלק הכרחי מאסטרטגיית הפיתוח של חיפה: חיפה מהווה מטרופולין עבור כשני מליון תושבים בצפון שכחציים ערבים. מקומה של חיפה כמטרופולין עבור האוכלוסייה הערבית בצפון ואף מעבר לכך הינו טבעי יותר, בעוד שהאוכלוסייה היהודית נוטה לפנות אל מטרופולין תל אביב לעבודה ולשירותים. כמטרופולין העיר נמדדת לא רק באוכלוסייה שגרה בה אלא ביחס למכלול האוכלוסייה לה היא מספקת שירותים.

האוכלוסייה הערבית והשכונות הישנות מהווים את הקשר של העיר לעברה וטיפוחם הוא חלק משמירה על אופייה הייחודי של העיר. ההצלחה הרבה של פיתוח מתחם "המושבה הגרמנית" כמתחם בילויים ותיירות, כמו גם ההצלחה התיירותית של "חג החגים", מעידים על הפוטנציאל לעיר כולה מפיתוח המשלב את האוכלוסייה הערבית. מצד שני, המשך ההזנחה שיוביל לתסכול גובר מאיים על הישגי העיר ויפגע בחזון שלו שותפים כלל תושבי העיר.

בהקשרים אלו היינו רוצים לראות את תכנית המתאר של חיפה כנקודת מפנה הכרחית שבה תוגדר המטרה ויקבעו האמצעים לסגירת הפערים בתכנון ובפיתוח השכונות הערביות ובמתן שירותים לאוכלוסייה הערבית. כדי שחיפה תמצה את פוטנציאל הפיתוח העירוני שלה עליה לתת מענה אמיתי לצרכי הפיתוח של כלל האוכלוסייה – כך שכל שכבות האוכלוסייה יהיו שותפות מלאות לתנופת הפיתוח של העיר וייהנו מפרותיה. לצערנו תוכנית המתאר, כפי שהיא מוצעת, אינה עונה על צרכי האוכלוסייה הערבית ובכך עלולה להעלות את העיר על מסלול מסוכן של הגברת הפערים והמתחים בעיר.

העדר שיתוף אמיתי של הציבור בתהליך התכנון

שיתוף הציבור בתכנון אינו רק חובה פורמאלית שנועדה להעביר את התכנית, אלא אמור להיות חלק מהותי בתהליך התכנון. שיתוף אמיתי צריך בשלב ראשון להגדיר את מטרות התכנון כך שיענו על צרכים אמיתיים של הציבור. בהמשך על הצוות המתכנן לגבש אלטרנטיבות תכנוניות למענה על צרכי הציבור ולהציג אלטרנטיבות אלו בפני הציבור כדי למצוא את המענה הטוב ביותר.

לגבי צרכי הציבור הערבי, בכל מסמכי התכנית אין זכר לצרכים אלו. מכאן שהתכנית כלל אינה מנסה לתת מענה לצרכי הציבור הערבי בחיפה, ומובן ששום אלטרנטיבות תכנוניות לא הוצגו בפני הציבור כדי לסייע בבחירת הפתרונות התכנוניים ההולמים. התעלמות גורפת זו הינה פגם מהותי בתהליך התכנון הגורם לכך שהתכנון אינו הולם את הצרכים.

הצרכים התכנוניים

ניתן להתייחס לצרכים התכנוניים של האוכלוסייה הערבית במספר מישורים מרכזיים:

1.      סגירת הפערים בתשתיות ובשירותים בשכונות הותיקות

השכונות הותיקות של חיפה נבנו ללא תשתית מתאימה לקיום אורח חיים מודרני: לא הוקצו בהן שטחים ירוקים מספיקים, אין פתרונות לחניה, חסרים מבני ציבור ושירותים חברתיים. תכנית המתאר הינה הזדמנות בלתי חוזרת לקבוע כמטרה פתרון בעיות אלו.

העיקרון המוצע בתכנית הינו ציפוף הבנייה והגברת זכויות הבנייה. בהעדר הבטחת תשתיות מתאימות, תוספת הבנייה בשטחים הקיימים תחריף את המצוקה. מצד שני, כיוון שהתכנית מקצה זכויות בניה חדשות, זו ההזדמנות להשתמש בזכויות אלו בחלקן כתחליף לזכויות בנייה קיימות ולפנות שטחים לשיפור התשתיות בשכונות הוותיקות.

2.      מתן פתרונות לדיור

האוכלוסייה הערבית זקוקה לפתרונות דיור בשל מצוקת הדיור הקיימת, הריבוי הטבעי, המגמה הכללית לשיפור תנאי המגורים ומאזן ההגירה החיובי לחיפה. בעוד שאין אנו דוגלים בתיחום אזורי מגורים על בסיס לאומי, האוכלוסייה הערבית נוטה להתרכז באזורים בהם יש תשתית שירותים מתאימה עבורה ובמיוחד בתחום החינוך, התרבות והחברה. הבניה הצפופה ברחוב המוטראן חג'אר היא דוגמה מובהקת לצורך בבניה לאוכלוסיה הערבית שבהעדר תכנון הגביר ויצר מחדל תכנוני של ציפוף אוכלוסיה ללא תשתית מתאימה.

מתחמי הבניה החדשה המוצעים בתכנית הינם כולם באזורים המרוחקים ממרכזי האוכלוסייה הערבית וללא תכנון מתאים ישרתו בפועל כמעט אך ורק אוכלוסייה יהודית. פתרון מצוקת הדיור מחייב הקצאת מתחמי בנייה חדשים עם תכנון הולם שיבטיח תשתיות מתאימות ושילוב של דיור בר השגה עם שיפור בתנאי הדיור. מתחמים אלו צריכים להיות משולבים עם השכונות הערביות הקיימות או תוך הבטחת תשתיות חינוך וחברה שישרתו אוכלוסייה ערבית באזורים חדשים.

3.      שיפור רמת השירותים – בעיקר בתחומי החינוך, התרבות והחברה

החינוך הינו המנוף העיקרי לצמצום פערים חברתיים, להבטחת המוביליות החברתית ולהשתלבות בכלכלה ובחברה העתידית. החינוך, ובמיוחד החינוך הגבוהה, הוא גם המאפיין החשוב ביותר של העיר כמטרופולין המקרינה על סביבתה.

החינוך הערבי בחיפה מבוסס בחלקו הגדול על מוסדות, וותיקים ברובם, של הכנסיות השונות אשר אינם עומדים בביקוש וסובלים, בין היתר, מהיעדר תשתיות מספיקות ומחוסר אפשרות להתרחבות. החינוך הממלכתי בחיפה סובל גם הוא מחולשה כרונית ומהעדר השקעה מספקת.

תכנית המתאר של העיר חייבת לשנות את המגמה של תת-השקעה בתחום החינוך הערבי ולהניח את היסוד למתן חינוך על הרמה הגבוהה ביותר עם הבטחת כל אמצעים והתשתיות המודרניים. פתרון לעתיד החינוך הערבי יכול להינתן על ידי הקצאת שטח להקמת "קריית חינוך" (או מספר מרכזים) שבה יהיו כל התשתיות כולל שטחים פתוחים ומתקני ספורט ויוקמו מספר מוסדות חינוך שיבטיחו את עתיד החינוך הערבי בחיפה.

גולת הכותרת של קריית החינוך צריכה להיות הקמת אוניברסיטה ערבית בחיפה שתהווה המשך ישיר למוסדות החינוך התיכוני, תחזק את מעמדה של חיפה כמוקד משיכה לאליטות התרבותיות ותקרין ותעצים את האוכלוסייה כולה.

4.      התפתחות המסחר, התיירות והכלכלה

התוכנית מדברת על פיתוח מע"ר בעיר התחתית ועל הדר כאזור התערבות מיוחד ומתעלמת מהצרכים ומהפוטנציאל לתרומה ייחודית של האוכלוסייה הערבית בפיתוח המסחר, התיירות והכלכלה.

בפועל אזור וואדי ניסנאס הינו מרכז מסחרי תיירותי ייחודי המאפיין את חיפה ותורם הרבה למרקם החיים העירוני וזאת בעודו סובל מהיעדר תכנון ופיתוח ומהתדרדרות באיכות החיים של התושבים. בהמשך לוואדי ניסנאס, לכיוון המושבה הגרמנית והעיר התחתית, יש אזור עירוני מיוחד נרחב שבו מתקיימות תשתיות חיי מסחר, תיירות וכלכלה.

אנו מציעים להגדיר את ואדי ניסנאס כאזור התערבות מיוחד עם קביעת תקנות שיבטיחו את התפתחותו המסחרית ביחד עם שיפור איכות החיים של התושבים.

במקביל אנו מציעים לשנות את התפיסה של העיר התחתית והדר כשני מרכזים עירוניים נפרדים ולהוסיף אזור עירוני מיוחד ברצועה שבין הדר לעיר התחתית – מוואדי סליב ועד המושבה הגרמנית. אזור זה יהווה מרכז עירוני מיוחד שיתבסס על חיזוק ושיתוף האוכלוסייה הערבית מבחינת מגורים, פיתוח חיי מסחר, תיירות, כלכלה ושירותים ציבוריים, עם תשתיות מתאימות ותוספת שטחים ירוקים מטופחים. בתכנון ופיתוח מרכז זה יינתן דגש גם לשמירת כל מה שנשאר מהבניה ומהאופי ההיסטורי הערבי.

שלושה אזורים עלו ביחד, הדר, המרכז העירוני הערבי והעיר התחתית יהוו את הלב העירוני של מטרופולין חיפה.

5.      הבטחת פיתוח משלב ולא ג'נטריפיקציה והדרה

בפיתוח השכונות הוותיקות יש לקבוע כחלק ממטרת התכנית, ולגבות זאת בתקנות מתאימות, הבטחה שהפיתוח ישלב ויחזק את האוכלוסייה המקומית המוחלשת המתגוררת בשכונות אלו ולא יגרום להדרה של אוכלוסייה זו כתוצאה מתהליך ג'נטריפיקציה. בעיה זו יכולה להיות מוחשית ביותר עם תתממש המגמה של פתיחת העיר אל הים ופיתוח מואץ של אזור חזית הים.

6.      שמירה  על מה שנותר מההיסטוריה של חיפה ומהמורשת התרבותית והארכיטקטונית

פיתוח העיר חיפה עד כה כלל הרס שיטתי של חלקים גדולים ממרכז העיר הישן והזנחה רבה. התכנית חייבת לקבוע כמטרה לשמור על כל מה שנשאר מהמורשת התרבותית והארכיטקטונית של העיר. מדובר הן במתחמים שלמים כמו וואדי סליב וקטעים מהעיר התחתית, רח' יפו וואדי ניסנאס והן במתחמים חלקיים של בניה באבן שנשארה בשכונות כמו חליסה, וואדי ניסנאס, וואדי ג'מאל (עין הים) ורחוב אלנבי.

מטרות התכנית המוצעת

נוסח טיוטת  המסמך "הוראות התכנית" כולל 10 מטרות שהציבו המתכננים לפניהם. להקלת הקריאה, מטרות אלו מצורפות כנספח למסמך זה.

בנוסף למטרות המוגדרות אנו מציעים להוסיף שתי מטרות נוספות:

  1. צמצום פערים באיכות החיים בעיר באמצעות שיפור התשתיות והשירותים בשכונות שסובלות ממחסור בשטחי שירות, שטחים פתוחים ומבני ציבור. פיתוח משלב ובר קיימא באמצעות עידוד שיפור תנאי המגורים במקומות בהן קיימת מצוקה ועידוד בניה איכותית של דיור בר השגה ויצירת היצע דיור שיאפשר לבני המקום לצמוח ולהצמיח את האזור.
  2. פיתוח העיר כמטרופולין רב תרבותי. שמירה על מה שנשאר מההיסטוריה הערבית של העיר וטיפוח העיר כמרכז לחינוך ותרבות ערבית. פיתוח והרחבת מרכזי המסחר הערבי בחיפה כחלק מהפיתוח הכלכלי והתיירותי של חיפה.

מובן שקביעת המטרות צריכה להתבטא בהמשך בהוראות התכנית, כמו קביעת אזורי התערבות מיוחדים ותקנות מתאימות לקידום מטרות אלו.

הגדרת מתחמי תכנון עיקריים

על פי המתודה של התכנית הגדרת מתחמי התכנון הינה כלי מרכזי לקביעת כיוון התפתחותה של העיר. בהתאם לכך אנו מציעים לשנות את הגדרת מתחמי התכנון בשני ממדים:

  1. הוספת אזורי התערבות בהם זוהה חוסר בתשתיות הולמות וקביעת הוראות תכנון שיתוו דרך להתגבר על מחסור זה. בין מתחמי התכנון שזקוקים להגדרה ולפעולה מיוחדת אנו מזהים, לדוגמה, את שכונת עבאס ואת אזור חליסה.
  2. בתכנית המוצעת מוגדרת העיר התחתית כמרכז עסקים ראשי וכמו כן מוגדרת שכונת הדר כמתחם תכנון עיקרי. המרכז הערבי של חיפה, מוואדי סליב דרך מורדות הדר ועד ואדי ניסנאס והמושבה הגרמנית אינו זוכה בתכנית זו לתשומת הלב הראויה. בהעדר תכנון מתאים תימשך המגמה של הרס אזורים אלו או ניצולם כתחומי חיץ תומכים לפיתוח המרכזים בעיר ובהדר. אנו מציעים לשנות את התפיסה של המרכז העירוני כך שהלב המסחרי תרבותי של חיפה יתוכנן כמכלול אחד החל מוואדי רושמייה במזרח ועד שכונת תחנת הכרמל. בתוך מרכז עירוני זה תהיינה שלוש רצועות משולבות: העיר התחתית, הדר ובינם המרכז העירוני הערבי. ברצועת האמצע מוואדי סליב ועד המושבה הגרמנית יינתן דגש לשמירת האופי הארכיטקטוני של העיר הערבית, ירוכזו השירותים לאוכלוסייה הערבית ותוכן תכנית מתאימה לפיתוח מסחרי ותיירותי.

זכויות בניה ושטחי שירות

במסגרת התכנית, הן במתחמי התכנון העיקריים והן בכלל שכונות העיר, יש מגמה לעידוד תוספת בנייה למגורים. התכנית מתייחסת לצורך להבטיח תשתיות מתאימות ושטחי שירות, כולל מבני ציבור ושטחים פתוחים, אולם עושה זאת כלאחר יד מבלי לקבוע קריטריונים ברורים. במצב בו גם היום שכונות רבות, ובמיוחד השכונות הוותיקות, סובלות מחוסר בתשתיות תחבורה, מחסור בשטחים ירוקים פתוחים ומחסור במבני ציבור, עלולה התוכנית להביא למצב של ציפוף השכונות הקיימות תוך החרפת המחסור בתשתיות ולגרום לפגיעה נוספת באיכות החיים של התושבים.

במסגרת תכנון הולם שיבטיח שיפור איכות החיים של התושבים אנו מציעים:

  1. קביעת קריטריונים ברורים שיבטיחו שיפור ברמת התשתיות ושטחי השרות. קריטריונים אלו צריכים לכלול שטחים ירוקים מטופחים ונגישים לשירות האוכלוסייה. קיומן של תשתיות מתאימות צריך להיות תנאי לכל תוספת בנייה.
  2. הקצאת אחוז מסויים מזכויות הבנייה החדשות הנוצרות על ידי התכנית כתחליף לזכויות בנייה קיימות בשכונות הישנות עבור פינוי שטחים נחוצים להקלת מצוקת התשתיות ושטחי השירות.
  3. מתן העדפה בזכויות בנייה ליזמות של התושבים הקיימים לשיפור תנאי הדיור תוך שיקום ושיפוץ של בתים קיימים.

שטחים פתוחים – תוספת פארק וואדי רושמייה

וואדי רושמייה הינו וואדי גדול הנמצא בלב העיר חיפה ומחבר בין שכונות העיר השונות מאחוזה, רוממה ונווה שאנן ועד ויזניץ, הדר, העיר התחתית וחליסה. הוואדי ניזוק קשות בעת עבודות תשתית להקמת צירי תחבורה. התכנית המוצעת מתעלמת מהפוטנציאל המיוחד של וואדי זה, שבעבר הבטיחו מתכנני העיר להפוך אותו ל"סנטראל פארק של חיפה".

בעבר נקבעו שולי הוואדי באזור העיר התחתית, הדר וחליסה כאזורי בנייה, וזאת בניגוד למדיניות הנקבעת בתכנית המוצעת לפיה ככלל שולי הוואדיות בחיפה יטופחו כשטחים ירוקים. מצד שני אזורי המגורים הצפופים שסביב לוואדי סובלים ממחסור משווע בשטחים ירוקים מטופחים.

על התכנית לעצור את הבנייה במדרונות וואדי רושמייה במקום אליו היגיע בפועל ולקבוע את הוואדי כפארק מרכזי המקשר בין שכונות העיר השונות. הטופוגרפיה המיוחדת של הוואדי והעובדה כי הוא זקוק לשיקום יסודי מאפשרות לקבוע אותו כאתר לטיפוח פעילות נופש ותיירות אתגרית.

חזון לעתיד

מעבר לכל הפרטים התכנוניים והצרכים הדחופים של האוכלוסייה הערבית בעיר, תכנית שתתווה דרך לעתידה של חיפה צריכה להיות מבוססת על חזון לעתיד טוב יותר שיכלול:

  1. צדק חברתי – פיתוח לטובת כלל האוכלוסייה, סגירת פערים ומתן מיטב השירותים לכל השכבות החברתיות.
  2. שוויון לאומי – לשים קץ למצב בו האוכלוסייה הערבית מופלית לרעה.
  3. פתרון הסכסוך – חידוש הקשר עם הקהילה הערבית הגדולה שגלתה מחיפה.
  4. השתלבות במרחב האזורי – חיפה כעיר מרכזית במזרח התיכון במעבר על הציר קהיר – ביירות ועיר נמל המקושרת למרחב היבשתי של פלסטין, ירדן וסוריה.

 

 

נספח

מטרותהתוכנית (מתוך טיוטת התכנית)

"תוכנית זו" כוללת את מטרות תוכנית מתאר מקומית כפי שנקבעו בחוק התכנון והבניה 1965

וכן המטרות הבאות:

  1. העלאת רמת הרווחה ואיכות החיים והמגורים בכל חלקי העיר. הגברת יעילות ניצול הקרקע ויצירת עתודות קרקע זמינות לבנייה למגורים.
  2. התאמת מערך התשתיות לצרכים העתידיים של העיר, תוך מיצוי מרבי של משאב הקרקע ופיתוח מושכל בר-קיימא.
  3. קביעת מדיניות פיתוח מאוזנת באמצעות עמידה בקריטריונים סביבתיים גבוהים ושיפור איכות הסביבה בעיר.
  4. פיתוחה של חיפה כמטרופולין הצפוני של מדינת ישראל. העצמה וביסוס מעמדה הכלכלי-חברתי של העיר באמצעות הקמתם וחידושם של מבני ציבור, מוסדות, מוקדי השכלה גבוהה ורפואה וכן באמצעות התייחסות למפרץ חיפה כמתחם מרכזי המקשר בין חלקי המטרופולין.
  5. פיתוח מרכז עסקים ראשי (מע"ר) עירוני ומטרופוליני דומיננטי בעיר התחתית. חיזוקו כמרכז תעסוקה, תיירות, תרבות, מסחר, פנאי ומגורים, הכולל חזית ים עירונית.
  6. שימור התבנית הייחודית והערכים העירוניים הייחודיים של חיפה ושילובם בפיתוח העיר. שימור ומתן ביטוי לאופי המקום על מגוון המבנים והמתחמים לשימור הקיימים,חטיבות הנוף, לרבות חוף הים, נחל הקישון וגדותיו, ואדיות טבעיים, תצפיות נוף, חורשות וכד' וחשיפתם לכלל תושבי העיר ומבקריה.
  7. פיתוח הנמל ועורף הנמל כמוקד פעילות כלכלית ומתן בסיס להרחבת פעילותו.
  8. הבטחת חיוניות שכונות מגורים לאורך זמן באמצעות מתן מענה לפיתוח, התחדשות ושדרוג המרחב הציבורי, תוך שימור האתרים, הצירים והאלמנטים היסטוריים המחזקים את אופיין הייחודי של השכונות.
  9. פיתוח מושכל של מערך התחבורה, באופן התומך בפיתוח העירוני. מתן העדפה לתחבורה הציבורית ופיתוח מערך תנועת הולכי רגל.
  10. שמירה על מירב האפשרויות והגמישות לפיתוח דינמי, בסביבת מציאות משתנה וקביעת בסיס לתכנון עתידי.
להגיב

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: