Skip to content

על הדמוקרטיה בתכנית המדינה האחת – תכונתה החשובה ביותר

פברואר 21, 2014

על הדמוקרטיה בתכנית המדינה האחת – תכונתה החשובה ביותר

תומכי תכנית "המדינה הדמוקרטית האחת" בחיפה מקיימים חוג רעיוני לדיון בנושא, בהשלכותיו הפוליטיות ובדרכים להאבק למענו. יצא שהתחייבתי להכין את הדיון על תפקידה של הדמוקרטיה במסגרת חוג זה… לא אכחיש שאני חד צדדי ואף קיצוני בתמיכתי בדמוקרטיה ואני רואה בה את המרכיב החשוב ביותר של תכנית המדינה האחת. מדוע?

הדמוקרטיה היא מהותו של פרויקט השחרור

בטקסט ההזמנה לחוג הרעיוני נכתב שאנחנו "ננסה לפרק את הסיסמה" – כאילו הייתה התכנית הפוליטית שעון או מכונית הבנויים מברגים וצירים ועלינו להבין את תפקידו וחשיבותו של כל אחד מהם…

התחלתי בפרוק והפרדתי בין "הדמוקרטיה" לבין "המדינה האחת" – ומצאתי כי המדינה האחת קיימת עד כאב על כל אדמת פלסטין, אלא שזוהי מדינת כיבוש והתנחלות שהיא האנטיתזה של המדינה הדמוקרטית האחת ולא אחד ממרכיביה…

אם ניקח את "המדינה" בנפרד נמצא שהיא, במקרה הטוב, רע הכרחי, ואילו במקרים רבים היא רע שחובה להילחם בו.

לגבי "האחת" – לרבים נדמה שזהו עיקר התכנית. אנחנו מדברים על "הפתרון של מדינה אחת" לעומת "פתרון שתי המדינות". אלא שזאת אשליה מסוכנת, כיוון שהפתרון של שתי המדינות אינו קיים. ריבוי הדיבורים על שתי המדינות לא נועד אלא להסיט את תשומת הלב מהמציאות בשטח של מדינה אחת לא דמוקרטית… גם אם תוקם מדינה פלסטינית דמוקרטית בחלק מהארץ – וזה אינו בגדר פתרון – הסיבה העיקרית להתנגדותנו לתכנית זו אינה עצם ההתנגדות לחלוקת הארץ, אלא הסרוב להשלים עם הטיהור האתני והיעדר דמוקרטיה ברוב חלקי הארץ.

יש המציעים את הסיסמה "מדינה דמוקרטית חילונית אחת", ובכך מחלקים את התקוות שלנו לגבי המדינה העתידית בין שתי איכויות – "דמוקרטיה" ו "חילוניות". לדעתי תוספת זו אינה מגדילה את הבהירות של המטרה ויכולה לפגוע בה. אם מתכוונים ב"חילוניות" לחופש של כל הדתות, לחופש מכפייה דתית ולשוויון זכויות לכל – אלא הן תכונות יסוד של הדמוקרטיה. אולם בזמנים אלו ממש, ובמקומות לא רחוקים מכאן, אנו עדים לדיכוי הדמוקרטיה בשם החילוניות וזה עומד בניגוד למסר הדמוקרטי שלנו – ההשתתפות של כולם בדיאלוג, בקבלת ההחלטות ובעיצוב העתיד.

ה"מתחרה" החזקה היחידה ל"דמוקרטיה" בקביעת מהות התכנית היא "השיבה". הטיהור האתני היה ועודנו התכונה החשובה ביותר והמסוכנת ביותר של ההתיישבות הציונית בפלסטין. לכן שיבת הפליטים הפלסטיניים חייבת להיות במרכז פרוייקט השיחרור. אבל, מנקודת מבט רחבה יותר, שלילת זכותם של הפליטים לחיות במולדתם היא פן אחד מאופני גזילת זכויות העם הפלסטיני בכל המקומות בו הוא נמצא, כמוה כמו הכיבוש הצבאי, הדיכוי, האפרטהייד, הגזענות, גניבת האדמות ועוד… השבת הזכויות למי שהן נגזלו ממנו וחזרת העם הפלסטיני לחיות חופשי במולדתו – כל זה, בסופו של דבר, פרושו ייסוד דמוקרטיה באדמת פלסטין ולכל בני הארץ הזאת.

הדמוקרטיה בין הצורה והתוכן

נפרק גם את הדמוקרטיה עצמה ונמצא שהיא מורכבת מ"דמו" – העם – ו"קראטיה" – השלטון. מכאן שבלב הדמוקרטיה נמצא מושג ריבונות העם: הלגיטימיות של המשטר נובעת מתפקידו בשירות המוני העם. האינטרסים של הציבור יכולים להיקבע רק על ידי האנשים עצמם. וכדי שהציבור הרחב יוכל לקבוע את האינטרסים שלו האנשים צריכים להיות חופשיים ומשכילים.

פעילים רבים תוהים: מהו הקשר בין אידאל זה של דמוקרטיה – שלטון העם – לבין המערכות הפוליטיות המכונות דמוקרטיות הנשלטות על ידי קבוצה קטנה של אנשי הון?

הבסיס לתגובה לביקורת כנגד "הדמוקרטיה הבורגנית" הוא שהרמאות בדמוקרטיה כזו אינה מבטלת את הרעיון הבסיסי של דמוקרטיה. כאשר אנו מבקרים את הדמוקרטיה הבורגנית כחסרה או כמעוותת, אנחנו רוצים יותר דמוקרטיה, לא פחות.

בנוסף לתגובה עקרונית זו, חשוב לראות כי כוחה של הדמוקרטיה, כמו כוחו של כל עיקרון חיובי גדול, שגם אם היא מיושמת באופן חלקי ומעוות עדיין יש בכך אספקטים חיוביים רבים… המרחב הניתן למחשבה, ביטוי, תנועה וארגון במשטרי הדמוקרטיה הבורגנית הוא הישג ​​חשוב ויכול לשמש כדי לעבוד לקראת דמוקרטיה אמיתית. יכולת ההשפעה של הציבור על ההחלטה הפוליטית והאפשרות של חילופי שלטון (גם אם לא שינוי מהותי) בבחירות על ידי מאבק פוליטיים ופעולה ישירה אפשרו להמונים להשיג זכויות חברתיות רבות גם תחת משטרים בורגניים ושלטון הון.

מכאן שהתנגדותנו לדמוקרטיה בורגנית (אם אנו מתנגדים לה) היא התנגדות להגבלת הדמוקרטיה על ידי שלטון הבורגנות ועלינו לפתח את מושג הדמוקרטיה ולא להפחית בערכו.

מלימוד ההיסטוריה וניסיון העמים נמצא נסיונות רבים לפיתוח סוגים שונים של דמוקרטיה – משלטון המועצות העממיות ועד "דמוקרטיה השתתפותית". אני מקווה שנוכל ללמוד על נסיונות אלו ולהעזר בהם כדי לפתח חזון דמוקרטי.

מכאן אנו מתחילים

הדמוקרטיה כמוה כאוויר וכמים – ערכה לא ידוע אלא למי שהיא נשללה מהם. המשטר הקולוניאלי ואפרטהייד אינם אלא שלילת זכויות האדם הבסיסיות ביותר, החרות וההגדרה עצמית, מהתושבים המקוריים של הארץ – או, במילה אחת, לשלול מהם את הדמוקרטיה.

מאבקנו מתחיל, בכל תחום מתחומי החיים, בהגנה על הזכויות, למען השבת זכויות שנגזלו ולהשגת החופש. כל אלו גילויי התנגדות לחוסר דמוקרטיה ומתוך כך התנגדות למשטר שמונע מאתנו את הדמוקרטיה. הממד הפוליטי של כל המאבקים האלה הוא המאבק למען דמוקרטיה.

מלימוד ההיסטוריה נראה שכל המהפכות הגדולות היו בבסיסן מהפכות למען דמוקרטיה – החל מהמהפכה הצרפתית, עובר במהפכות הרוסית והסינית ועד האביב הערבי שזעזע את הסדר העולמי, למרות שעדיין לא ניצח. זה דבר טבעי, כי מהפכות עממיות אלו נעשו על ידי עמים שנשללו מהם זכותם לביטוי, להתארגנות ולהגדרה עצמית. הם נאבקו להשגת החירות כדי לקחת את גורלם בידיהם. כאשר העם יכול לקבוע את גורלו, הוא יכול לשנות את המשטר באופן דמוקרטי ואין הוא נזקק לשינויים מהפכניים מסוכנים ויקרים.

מאחורי כל משטר דיכוי יש שכבה שלטת אינטרסנטית… מצד שני, גם תנועת ההמונים למען הדמוקרטיה מבטאת אינטרסים מעמדיים, חברתיים, לאומיים ואחרים. עם זאת, בהיעדר דמוקרטיה, ההמונים המדוכאים והמנוצלים לא יכולים להגן על האינטרסים שלהם אלא באמצעות ההתנגדות לשלטון הרודנות והמאבק למען החרות.

על מנת להצליח במאבק לדמוקרטיה אנחנו צריכים ליצור חזית רחבה ככל האפשר של כל הכוחות והתנועות והמפלגות המעוניינים להתנגד למשטר האפרטהייד ורוצים בכינון דמוקרטיה. כדי להקים חזית רחבה זו על תנועת השחרור לאמץ פלורליזם, הידברות והבנה בין כל מרכיביה – או, במילים אחרות – עליה להיות תנועה דמוקרטית במובן העמוק ביותר כדי להגיע דמוקרטיה.

מכאן אנו מתחילים.

(פוסט זה מתורגם מהמקור בערבית. פורסם גם באנגלית.)

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: