Skip to content

חבולים, פצועים וגאים – עצורי הפגנת חיפה נגד נישול ערביי הנגב

דצמבר 2, 2013

חבולים, פצועים וגאים - עצורי הפגנת חיפה נגד נישול ערביי הנגב

מזמן סיפרו לנו שהשוטרים לומדים במיוחד כיצד לתת "מכות יבשות" – להרביץ ככה שיכאב אך שלא יישארו סימנים להראות בבית המשפט. ובכן, הולך ופוחת הדור. 21 מפגינות ומפגינים שנעצרו אתמול בהפגנת "יום הזעם" שנערכה במושבה הגרמנית הובאו היום (ראשון 1.12.2013) לבית המשפט בחיפה. רבים מהם לא היו צריכים להרים חולצה או להפשיל מכנס כדי להראות לשופטת את סימני המכות – סימני חבלה ודם נראו בברור על פניהם.

סברין דיאב, צעירה מתמרה הגלילית, היגיעה לבין המשפט עם יד שבורה ומגובסת –  כתוצאה מהמכות שחטפה בעת המעצר. לגבי עצורים אחרים, כאשר עורכי הדין שאלו "האם קיבלו טיפול רפואי?" השיב נציג המשטרה תשובה אחידה ולאקונית: "מי שביקש טיפול רפואי קיבל טיפול רפואי". בזה אחר זה עלו העצורים והעידו על מכות וכאבים – ועל סרוב שוטרי משטרת חיפה ובית המעצר ג'למה ("קישון") לאפשר להם לראות רופא או לקבל טיפול.

הסלמה משטרתית – גם בבית המשפט

ההסתה של ראשי הממסד הציוני הגזעני כלפי המפגינים המשתתפים במחאה נגד "מתווה פראוור" וקריאתו של נתניהו "למצות עימם את הדין" לא נעלמו מעיני משטרת חיפה. המשטרה בחרה לבקש להאריך את מעצרם של 21 מעצורי ההפגנה בחיפה, שניים מהם קטינים. כאשר החליטה השופטת בדיון הבוקר (בדלתיים סגורות, כמובן) לשחרר את שני הקטינים למעצר בית, מיהרה המשטרה לבקש עיכוב ביצוע ולערער.

הדיון בהארכת מעצרם של 19 העצורים הנוספים – 4 מהן נשים – התנהל ב-3 ישיבות שונות בשל הקושי להכיל את כל העצורות והעצורים באולם הדיונים. אולם בבקשה להארכת המעצר כללה המשטרה את כולם בחבילת האשמות אחת. כדי להעצים את ההאשמה החמירה המשטרה את הסעיפים המוזכרים מעל ומעבר למקובל. כך נמצא כי כל 19 העצורות והעצורים מואשמים ב"תקיפת שוטר בנשק חם או קר" וכן ב"גרימת חבלה כאשר העבריין נושא נשק".

למרבה המזל התלהבות המשטרה וההגזמה הפראית היו הפעם בעוכריה. נציג המשטרה בדיון ניסה לתאר תמונת מצב כאילו רחובות המושבה הגרמנית היו מלאים באבנים שנזרקו וכאילו שוטרים רבים נפגעו ונזקקו לטיפול. כאשר התבקש לספק פרטים לא היה מסוגל לנקוב אפילו בשמו של שוטר אחד שנפגע ולא לספק שום תעודה רפואית בנידון.

כאשר התבקש השוטר לפרט במה היו "החשודים" חמושים והאם נתפס נשק ברשותם, טען כי הם היו חמושים באבנים ומטבע הדברים האבנים נזרקו ולכן לא נתפסו בידי המפגינים. כאשר נשאל מה היה חלקו של כל אחד מהחשודים באשמה המיוחסת הסתפק בתשובה כי "החומר נמצא בפני בית המשפט". בחלק מהמקרים השופטת התנדבה לעיין בחומר וענתה במקום השוטר – ובכל אותם מקרים הסתבר כי החשודים הואשמו ב"תקיפת שוטרים" אך אשמת יידוי האבנים (או כל נשק שהוא) כלל לא הוזכרה בחקירתם במשטרה.

מכות בחפ"ק

מדברי העצורים בבית המשפט למדנו גם כי המכות לא ניתנו רק בעת המעצר האלים. המשטרה הקימה חדר פיקוד קדמי במבנה עירוני ברח' רד"ק פינת שדרות הכרמל (בן גוריון)  – לשם היו השוטרים מובילים את העצורים ושם היו מפליאים בהם את מכותיהם. אחד העצורים סיפר כיצד שוטר הצמיד אותו לקרקע על ידי השענת ברכו (של השוטר) על צווארו וחבט באגרופים בפניו. סימני הברך והאגרופים נראו בברור.

מגילוי דעת בערבית שפירסם "הועד העממי" בחיפה נגד הפיזור האלים של ההפגנה אנו למדים גם על הטרדה מינית במילים ובמעשים מטעם השוטרים נגד המפגינות העצורות.

עילת מעצר

במקרים של מעצר מפגינים יש בדרך כלל תבנית קבועה: השוטרים הם המתלוננים על תקיפה והם גם העדים. לתבנית זאת יש יתרון אחד – כיוון שלא מצפים שהעצורים יוכלו להשפיע על העדים השוטרים, בדרך כלל קשה להשתמש בעילה של "חשש לשיבוש הליכי חקירה" להצדקת מעצר ממושך. הפעם ניסתה המשטרה להצדיק את הצורך במעצר ממושך בכך שיש בכוונתה לחקור אנשים רבים שנכחו במקום ולא רק שוטרים…

נציג המשטרה, שנהנה בזמן האחרון מאמון רב ובלתי מותנה של בית המשפט בחיפה במקרים שונים של מעצרים פוליטיים, סרב לענות אפילו לשאלות הסתמיות למדי המקובלות במקרים של בקשה להארכת מעצר כמו "כמה פעולות חקירה בכוונת המשטרה לערוך". (התשובה היחידה שהתקבלה לשאלה זו היה "הרבה"). כאשר היה נשאל שאלות על פרטים שונים בתיק היה פעמים רבות נמנע מלהשיב ועוסק בטלפון הנייד שבידו. בשלב מסויים אף היפנה את גבו בהפגנתיות אל עורך הדין שהיה חוקר אותו. כאשר העיר על כך עורך הדין אמר "אני שומע אותך גם כך".

העצורים התלוננו על כך שנמנעו מהם מזון ושתייה, בתחנת חיפה, בבית המעצר ובחדרי המעצר בבית המשפט. אחד מעורכי הדין אף שאל האם הרעבת העצורים היא חלק מאמצעי החקירה שנוקטת המשטרה בתיק.

המאבק נגד פראוור נמשך בבית המשפט

בישיבת המשפט נוכחו נציגים רבים של כלי התקשורת. אין ספק כי הפגנות "יום הזעם" בשבת העלו בקפיצת מדרגה את המודעות הציבורית לתוכנית פראוור לנישול ערביי הנגב ולהתנגדות שהיא מעוררת.

בבית המשפט מקבלים העיתונאים והצלמים "פסק זמן" עם כניסת העצורים לאולם לצלם אותם ולראיין אותם. הרבה פעמים זהו רגע קשה ומביך לעצורים. הפעם נכנסו העצורים בראש מורם ובקריאת תגר – גאים על חלקם במאבק הצודק נגד הטיהור האתני – ומיהרו לצאת בהכרזות לכלי התקשורת על מטרות המאבק. חלק מהעצורים אף סימנו בידיהם את סימן הניצחון – האות V – עם כניסתם לאולם.

רבים מעורכי הדין של הנאשמים הסבירו והדגישו בבית המשפט כי מדובר במאבק לגיטימי, צודק ואף הכרחי של האוכלוסייה הערבית נגד העוול שנגרם מטעם המדינה. חלק מעורכי הדין אף הזכירו כי הם עצמם השתתפו בהפגנה.

שחרור, ערעור ודחייה

בעניינם של שני העצורים הקטינים, ותחת לחץ בית המשפט המחוזי בהליך הערעור, הסכימו הצדדים על דחיית שחרורם עד לשעה 8 בערב.

לאחר דיון ממושך שמילא את רוב הזמן מ-9:30 בבוקר ועד 17:00 בערב החליטה השופטת לשחרר את שאר העצורים. התביעה הודיעה כי בכוונתה לערער על שחרורם של 13 מבין 19 העצורים. שישה עצורים, ביניהם סברין דיאב עם היד השבורה ועורכת הדין סוהיר אסעד, שוחררו. שחרורם של שתי עצורות ואחד עשר עצורים נדחה עד לשמיעת הערעור ביום שני בבוקר.

* * *

היום (שני, 2.12,) בשעה 14:30 החליט בית המשפט המחוזי בחיפה על דחיית הערעור ושחרור כל העצורים – חלק מהם למעצר בית.

* * *

כתבה זו פורסמה גם באנגלית.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: