Skip to content

הצהרת הייסוד – "התנועה העממית למען המדינה הדמוקרטית האחת בפלסטין ההיסטורית"

יולי 8, 2013

בתאריך 15.5.2013 הוכרז ברמאללה על הקמת התנועה העממית למדינה דמוקרטית אחת. בזמנו פרסמתי את המסמך המכונן שלה בשפה הערבית ואת תרגומו לעברית. כעת הגיע לידי נוסח מתוקן של ההצהרה בערבית ותרגומה להלן:

סבלו של העם הפלסטיני נמשך יותר ממאה שנה. ממבשרי וגורמי סבל זה היו הצהרת בלפור משנת 1917 ובעקבותיה כפיית המנדט הבריטי על פלסטין ומניעת מימוש זכותו הטבעית של העם הפלסטיני להגדרה עצמית והקמת מדינתו העצמאית על אדמת מולדתו.

סבל זה החריף עם הנכבה של 1948 ותוצאותיה: ההשתלטות על רוב האדמה הפלסטינית ועקירתם של כ-750 אלף פלסטינים ממנה והקמתה של מדינת ישראל עליה. אחריה באה התוקפנות הציונית בשנת 1967, כיבוש שאר פלסטין ועקירתם של מאות אלפים. לאלו התלוו ניסיונות למחוק את הזהות הלאומית הפלסטינית שמבטאת עומק תרבותי וקשר היסטורי של העם הפלסטיני למולדתו.

מאז תחילת שנות השלושים של המאה שעברה היו מאמצים ויוזמות בינלאומיים ואזוריים למצוא פתרון צודק לבעיה הפלסטינית ולשים קץ לסכסוך הפלסטיני הציוני והערבי הציוני. אך כל המאמצים הללו הובילו לכישלון בשל העקשנות הציונית והגישה הגזענית שאינה מקבלת את האחר ומכחישה את קיומו של הקורבן כדי להסתיר את הפשע. בחסות הסכמי אוסלו ערכה ישראל מסע התנחלות נפשע כדי לשנות את המציאות בשטח ולמנוע הקמת מדינה פלסטינית. מתוך דבקותה בהכחשת קיומו של העם הפלסטיני, פעלה ישראל לבסס את תפיסתה של האדמה הכבושה מאז שנת 1967 כטריטוריה שנויה במחלוקת ולא כשטח כבוש.

עם תחילת המהפכה הפלסטינית הנוכחית בראשון לינואר 1965 והגעת הכוחות הפלסטיניים להנהגת הארגון לשחרור פלסטין ב-1968/1969, ראו הכוחות הפלסטיניים במדינה הדמוקרטית האחת על אדמת פלסטין ההיסטורית (המנדטורית) פתרון צודק לבעיה הפלסטינית. אך עד מהרה נתנה עדיפות לפיתרון זמני (השיבה, הגדרה עצמית והמדינה העצמאית שבירתה ירושלים). פיתרון זה צומצם למעשה למה שנודע כפתרון שתי המדינות, שביסס למעשה את ההכרה בכיבוש הישראלי של האדמות שנכבשו בשנת 1948.

ההצגה מחדש של פתרון המדינה הדמוקרטית האחת מגיעה היום לאור העדר אופק פוליטי וכישלון כל הניסיונות לפיתרון בחלקים של הבעיה הפלסטינית. ישראל ממשיכה להפקיע ולייהד את האדמות הפלסטיניות ולהתכחש לזכויות הלאומיות הלגיטימיות של העם הפלסטיני. היא הופכת את הנוכחות הפלסטינית לגטאות (בנטוסטאנים) מנותקים זה מזה ושאינם מאפשרים חיים. בכך היא הופכת את הקמתה של מדינה פלסטינית עצמאית לבלתי אפשרית והופכת את שלב המעבר מהסכמי אוסלו ממצב מעבר למעמד של קבע.

כתוצאה מכך אנו חיים במשבר כולל ועמוק, העדר אופק מדיני תחת כיבוש ללא עלות וסיפוח בפועל של רוב האדמה הפלסטינית. בכך התבססה מדינה אחת שמשטרה גזעני פשיסטי (אפרטהייד), בנוי על בסיס ההפרדה הגזענית. אנו מוצאים עצמנו בפני הדרישה הישראלית החדשה להכרה ב"יהדות" מדינת ישראל במובנה הציוני אפילו ללא הגדרת גבולותיה, מה שאומר מחיקת זכות השיבה ופתיחת דרך לגרושם של בני עמנו מהשטחים הכבושים מאז 1948. בכך ישראל מביאה את הסכסוך לתקופה מסוכנת  המבשרת פיצוץ עקוב מדם, טיהור אתני ושלב נוסף של הטרגדיה האנושית שחי העם הפלסטיני לאחר הנכבה משנת 1948.

מול מציאות מרה זו של עוול הנגרם לעם הפלסטיני, הפתרון הצודק והאפשרי לסכסוך הפלסטיני הישראלי הוא פתרון המדינה הדמוקרטית האחת על אדמת פלסטין ההיסטורית (המנדטורית), מדינה דמוקרטית לכל תושביה שתוקם על בסיס חוקה דמוקרטית וערכי "ההכרזה האוניברסלית בדבר זכויות האדם" ותבטיח חופש, דמוקרטיה ושוויון זכויות, ללא כל אפליה על בסיס גזע, דת, מין, צבע, שפה, דעה פוליטית או לא פוליטית, מוצא לאומי או חברתי, רכוש, מקום לידה או כל מצב אחר.

רעיון זה מגיע בהמשך למאמצים שקדמו לנו להצגת פתרון המדינה הדמוקרטית האחת, דרך אותן קבוצות שקיימו כנסים ופעילויות שונות בחלקים שונים של העולם ואשר הצהרת מינכן מבטאת מכנה משותף לכולן.

החלטתנו לאמץ את האלטרנטיבה של מדינה דמוקרטית אחת בארץ פלסטין ההיסטורית נסמכת על הדברים הבאים:

ראשית: העם הפלסטיני הוא עם אחד על כל מרכיביו: באדמה הכבושה משנת 1948, באדמה הכבושה משנת 1967 ובמחנות פליטים בשטחים הכבושים ובפזורה. למרות המצאו תחת משטרים שונים ומערכות חוקים שונות הוא שמר על אחדותו וזהותו הלאומית. בני העם הפלסטיני החיים בישראל הגזענית לא השתלבו בחברה הישראלית. לאחר שישים שנים בהן מנסים לכפות עליהם דו קיום וטיהור אתני הם ממשיכים לדבוק בזהותם הלאומית. הפלסטינים בשטחים הכבושים מאז 1948, בגדה המערבית וברצועת עזה עומדים כנגד מדיניות הכיבוש, במיוחד ההתנחלויות, הפקעת האדמות ומדיניות ונהלי האפרטהייד המיושמים על ידי כוחות הכיבוש הישראליים והם משפיעים על כל תחומי חיים. כמוהם גם הפליטים הפלסטינים, במחנות הגולה ובתפוצות, נאחזים בהשתייכותם הלאומית ובזהותם הפלסטינית. הם סרבו לכל תוכניות היישוב מחדש ולא הסכימו לקבל מולדת חילופית במקום מולדתם.

שנית: יש ערכים אוניברסליים אליהם שואפים העמים הנאורים, ערכי החירות, הצדק, השוויון, הדמוקרטיה, קבלת האחר וראיית הגיוון התרבותי, האתני והדתי כמעשיר את הקהילה, ולא כסיבה לאפליה גזענית. לכן, כל אסטרטגיה פלסטינית צריכה להיות מונחה על ידי ערכים אלה, ערכי זכויות האדם והסטנדרטים של החוק הבינלאומי, ולעצב את מאבקה על בסיס זה.

שלישית: פלסטין היא מולדת הדתות. לא ייתכן שמאמיני אחת הדתות ידירו את האחרים, כמו שאין לנסות לקבוע את אופי המערכת הפוליטית בפלסטין בהתאם לאחת מדתות אלו. כל משטר או אסטרטגיה צריכים להתבסס על כיבוד הדתות בכל מה שנוגע לסמלים דתיים, אתרי פולחן ומקומות קדושים לדתות כולן ולקדם את ערכי הסובלנות הדתית ודו הקיום בין דתות.

רביעית: יישום הצדק החברתי ושוויון ההזדמנויות בין אזרחי המדינה הדמוקרטית האחת, עם כל המרכיבים האתניים והדתיים. חלוקה מחדש של המשאבים הציבוריים בצורה צודקת. כיבוד הנשים והבטחת שוויון בינהן ובין הגברים בכל תחומי חיים.

חמישית: ירושלים היא בירת מדינה דמוקרטית אחת זו.

שישית: פתרון בעיית הפליטים יושג באמצעות יישום החלטה 194 של העצרת הכללית של האומות המאוחדות משנת 1948, כך שתהיה זו זכותו של כל פלסטיני בעולם לחזור לפלסטין. הפלסטינים יקבלו מחדש את רכושם ונכסיהם, או שיינתן פיצוי הוגן למי שלא רוצים לחזור. בנוסף הפליטים הפלסטינים יפוצו על הסבל שנגרם להם כתוצאה מגרושם ממולדתם. כמו כן ישובו העקורים מקרב הפלסטינים של 1948 לכפריהם ולרכושם.

השבת זכויות הפליטים והעקורים הפלסטינים אין פרושה גירוש משפחה יהודית כלשהי מפלסטין, אלא להיפך. המטרה לערוך פיוס היסטורי בין תושבי פלסטין בכל מרכיביהם תוך מודעותנו לכך שכל הפתרונות המוצעים האחרים (פתרון שתי המדינות או פתרון הקונפדרציה) אינם מביאים פתרון צודק לבעיית הפליטים, שיבטיח את זכותם לחזור לבתים מהם נעקרו. חלק מהם אפילו מתנה את הקמת המדינה הפלסטינית בוויתור על חזרת הפליטים לבתיהם.

מדינה זו מסוגלת לפתור את הסכסוך משורשיו, לטפל בכל האספקטים של הסכסוך בפלסטין ההיסטורית ולבנות משטר המבוסס על עיקרון הצדק, השוויון והדמוקרטיה. המדינה הדמוקרטית אינה יכולה להיות מדינה תוקפנית ולא יהיו לה שאיפות התפשטות, לכן לא תהיה שום מחלוקת על הגבולות עם אף אחת מהמדינות השכנות, בהתחשב בכך שמדינה זו תוקם על אדמת פלסטין ההיסטורית. מדינה זו תהיה חלק בלתי נפרד מהמערכת של שיתוף פעולה אזורי ותשתלב בה בהרמוניה, לא מתוך התנגחות ומחלוקת.

מטבע הדברים התנועה הציונית דוחה אפשרות זו בהיותה תנועה הבנויה על בסיס גזעני "אפרטהיידי", על אי הכרה באחר ועל עקרונות הקולוניאליזם, הכיבוש וההתנחלות מתוך הסתמכות על הכוח והדיכוי.

יש לדחות באופן החלטי את העיקרון של ההשתלטות על קרקע בכוח והוא לא יכול להוות בסיס ליצירת זכות נרכשת פרטית או קולקטיבית. לכן ההתנחלות הציונית היא התנחלות בלתי חוקית ולא ניתן לקבלה כעובדה מוגמרת. ההתנגדות להתנחלות תהיה במרכז תכנית המאבק של תנועה זו. פתרון המדינה הדמוקרטית האחת אין פרושו דחיקה לשוליים של המאבק נגד מדיניות הכיבוש והתעמרותו מהן סובל העם הפלסטיני באופן יומיומי: ההתנחלות, ההשתלטות על האדמות, ייהוד ירושלים ועוד. המאבק נגד ההתנחלויות ונגד המדיניות והיישום של משטר האפרטהייד בישראל הוא בלב התכנית המאבק של התנועה.

על מנת להגשים פתרון צודק לסכסוך הפלסטיני הישראלי, החלטנו אנו, החתומים מטה, להודיע ​​על הקמת "התנועה העממית למען מדינה דמוקרטית אחת על אדמת פלסטין ההיסטורית", שתפעל כדי להגיע לכל בני עמנו בכל מקום בו הם נמצאים ואל הציבור בישראל, במיוחד לאלו שיש להם אינטרס באלטרנטיבה זו. נפעל כדי להשיג תמיכה ועזרה של כל הכוחות המאמינים בחופש, צדק, שוויון ודמוקרטיה, לאמץ מדיניות וצעדים מעשיים כדי להילחם ולהביא לסיום משטר האפרטהייד והכיבוש ישראלי הגזעני. לפיכך, ההצלחה של אלטרנטיבה זו היא הגשמת כבוד האדם ותהווה מודל תרבותי להשגת שלום, דו קיום, דמוקרטיה ופתרון סכסוכים בין העמים.

מסמך זה פורסם גם באנגלית.

14 תגובות
  1. "יינתן פיצוי" – לא מצוין אילו גורמים/פרטים/קבוצות יישאו בנטל הפיצוי ובאיזה מין פיצוי מדובר.
    "חלק מהם אפילו מציב את המדינה מול חזרת הפליטים לבתיהם." – האין הכוונה ל:"חלק מהם אפילו מתנה את הקמת המדינה הפלסטינית בויתור על חזרת הפליטים לבתיהם"?

Trackbacks & Pingbacks

  1. البيان التأسيسي – “الحركة الشعبية للدولة الديمقراطية الواحدة على ارض فلسطين التاريخية” | حيفا الحرة
  2. The Founding Statement: The Popular Movement for One Democratic State on the Land of Historical Palestine | Free Haifa
  3. הקמת קבוצה למען “מדינה דמוקרטית אחת” בחיפה | Yaffa ODS
  4. יום עיון: מדינה דמוקרטית אחת – מרעיון למאבק ציבורי | Yaffa ODS
  5. יום עיון ברמאללה של תומכי תכנית המדינה הדמוקרטית האחת | Yaffa ODS
  6. הגוף המייסד של "התנועה העממית למדינה דמוקרטית אחת על אדמת פלסטין ההיסטורית" נפגש ברמאללה | חיפה החופשית
  7. הקמת קבוצה למען “מדינה דמוקרטית אחת” בחיפה | קבוצת יאפא למדינה דמוקרטית אחת
  8. יום עיון ברמאללה של תומכי תכנית המדינה הדמוקרטית האחת | קבוצת יאפא למדינה דמוקרטית אחת
  9. תומכי המדינה הדמוקרטית האחת משני צידי הקו הירוק נפגשים ברמאללה | קבוצת יאפא למדינה דמוקרטית אחת
  10. תומכי המדינה האחת מתנגדים ליזמת "שתי מדינות – מולדת אחת" | חיפה החופשית
  11. הקמת ועדת תיאום של תומכי תכנית המדינה הדמוקרטית האחת בפלסטין | חיפה החופשית
  12. אירופה לא מבינה, ולא רוצה להבין | ד"ר מרדכי קידר

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: